Medical Management

השפעות מערכת הבריאות על הבריאות הנפשית של הרופאים (מתוך אתר מדסקייפ)

דיכאון אישה צעירה

במאמר מערכת שפורסם באתר Medscape כותב פרופ’ פיטר ילואולס כי מחקרים קודמים העידי כי הבריאות הגופנית של רופאים היא די טובה, כאשר רופאים לרוב מטפלים בעצמם וחיים, בממוצע, שנתיים יותר מאחרים בגיל תואם באוכלוסיה הכללית. הסיבה לכך עשויה לנבוע מהקפדה על ההמלצות לאורח חיים אותן נותנים למטופלים, עם תזונה בריאה ופעילות גופנית, ולכן שכיחות השמנה בקרב רופאים אינה דומה לזו שבאוכלוסיה הכללית. בעקבות זאת, רופאים סובלים פחות ממחלות לב וכלי דם ומחלות ריאות, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, ועל-כן תוחלת החיים שלהם ארוכה יותר.

עם זאת, בכל הנוגע לבריאות הנפשית בקרב רופאים, אין בספרות הרפואית נתונים רבים. יש דיווחים לפיהם כ-400 רופאים מתאבדים בכל שנה, עדות לכך שרבים חווים מצוקה כתוצאה מעבודה במערכת עם בעיות ומגרעות.

בניסיון לבחון את הנושא לעומק, יש לקחת בחשבון את מועד הופעת הבעיות הנפשיות. מרבית הסטודנטים לרפואה מתחילים את בית הספר לרפואה בגילאי 22-24 שנים והדגימו חוסן ופחות דיכאון, בהשוואה לסטודנטים במקצועות אחרים. בהתחלה המצב הנפשי של הסטודנטים טוב, לעיתים קרובות הם נדרשו להתגבר על מסלול מפרך בכדי להתקבל לבית הספר לרפואה. עם זאת, השינוי מתחיל בתוך מספר שנים מטקס החלוק הלבן.

כיום ידוע היטב כי 10-15 שנים לאחר הכניסה לבית הספר לרפואה, הרופא הממוצע מדווח על רמות גבוהות יותר משמעותית של שחיקה, בהשוואה לאנשי מקצוע בתחומים אחרים. אלו המלמדים סטודנטים לרפואה, מתמחים ורופאים צעירים רואים את השינוי לאורך הזמן, כאשר חלק גדול מהתלמידים המבריקים והטובים ביותר עם ברק בעיניים ואופטימיות סובלים מחסך שינה ומפתחים גישה סקפטית. התשובה היא די פשוטה; מדובר בלחצים של הארגון, ובפרט הזמן הרב והלחץ במקום העבודה עימו מתמודדים הרופאים.

במונחים של בריאות נפשית כללית, רופאים סובלים לרוב מאותן בעיות כמו האוכלוסיה הכללית. עם זאת, בקרב רופאים נטיה לשיעורי הימצאות נמוכים יותר של סכיזופרניה, מאחר ומחלה זו לרוב מציגה תסמינים לפני הגיל בו מתחילים ללמוד רפואה. עם זאת, הפרעה דו-קוטבית מופיעה בשכיחות דומה באוכלוסיית הרופאים ובאוכלוסיה הכללית.

אין הבדל מגדרי בשיעורי השלמת אובדנות בקרב רופאים, בעוד שבקהילה גברים לרוב מתאבדים בשיעור גבוה יותר מנשים. עם זאת, רופאות מתאבדות בשיעור גבוה כפליים, בהשוואה לנשים שאינן רופאות, בעוד שרופאים גברים מתאבדים בשיעור גבוה פי 1.4, בהשוואה לגברים באוכלוסייה הכללית. ידוע כי שיעורי אובדנות אלו קשורים לדיכאון, אשר לעיתים קרובות נובע מחשיפה כרונית לטראומה על-בסיס יומי. לסיום,למרות ששיעורי הפרעת שימוש באלכוהול תואמים לאלו באוכלוסיה הכללית, בקרב רופאים שכיחות גבוהה יותר של הפרעות הנוגעות לשימוש בתרופות מרשם, דוגמת תרופות נרקוטיות ובנזודיאזפינים.

רופאים נחשפים ללחצים ארגוניים רבים על-בסיס יומי, דוגמת השקעת זמן רב ברשומה הרפואית הממוחשבת ומשימות אדמיניסטרטיביות רבות הגוזלות מזמנם. גורם דחק נוסף נובע מכך שהחולים לעיתים קרובות יותר סובלים ממחלות כרוניות והם מודעים יותר, כך שהטיפול הרפואי הופך מתוחכם ומורכב יותר, אך הזמן המוקצה לטיפול בחולה לא השתנה עם השנים.

הכותבים מאמינים כי הפתרון לתופעות אלו חייב להיות בדמות שינוי המערכת.

למאמר במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה