Genetics

במאמר דעה טוענים מומחים כי ההנחיות לבדיקות גנטיות לסרטן שד אינן יעילות (מתוך אתר מדסקייפ)

במאמר דעה שפרסמה פרופסור קתי מילר מאוניברסיטת אינדיאנה היא התמקדה בנושא בדיקת גנטיות ותת-שימוש בבדיקות גנטיות בנשים עם סרטן שד.

במאמר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת JAMA Oncology דווח על מחקר לפיו גם אם ההנחיות הנוכחיות לבדיקות גנטיות היו משמשות בכל הנשים הללו, עדיין צפוי כי היו מפספסים מחצית מהמשפחות עם מוטאציות BRCA1 או BRCA2. ממצאים אלו הובילו לקריאה להשלים בדיקות ברמת האוכלוסייה.

עם זאת, המחקר האמור היה מעט בעייתי מאחר ונערך בישראל, באוכלוסיה של יהודים-אשכנזים, כאשר רבים תהו שמא ייתכן כי באוכלוסיה זו הסיכון מוגבר ובדיקות ברמת האוכלוסייה עשויות להיות הגיוניות יותר. אך האם הדבר נכון גם לאוכלוסייה של יהודים לא-אשכנזים או אוכלוסיית ארצות הברית?

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology, בו הושלם פאנל של מספר גנים בקרוב ל-1,000 נשים עם אבחנה חדשה של סרטן שד, עלה כי מחצית מהנשים הללו ענו על ההנחיות הנוכחיות להשלמת בדיקות גנטיות לאור היסטוריה משפחתית, גיל, או פנוטיפ המחלה, בעוד שמחצית מהנשים לא ענו על קריטריונים אלו.

החוקרים זיהו וריאנטים פתולוגיים באחד מהגנים שנבחנו ב-9% מהנשים שענו על ההנחיות לבדיקות גנטיות וב-8% מאלו שלא ענו על ההנחיות לבדיקות אלו.

המומחים טוענים כי מדובר כעת במחקר השני הרומז כי ההנחיות פשוט אינן יעילות. מטרת ההנחיות צריכה לבדוק אוכלוסיה בה סיכוי גבוה יותר לזהות מוטאציות. עם זאת, מהנתונים עולה כי כמעט לא היו הבדלים בשיעורי המוטאציות בין אלו שענו על הקריטריונים להשלמת הבדיקות הגנטיות ואלו שלא ענו על קריטריונים אלו.

פרופסור מילר מסבירה כי ישנם אתגרים רבים כאשר שוקלים שימוש נרחב בבדיקות גנטיות. ראשית, נדרשת המלצה חזקה לא לדווח לרופאים או מטופלים על וריאנטים שמשמעותם אינה ידועה. יש עדויות רבות לפיהן ממצאים אלו אינם מובנים היטב, אינם מנוצלים היטב, ונחשבים פתולוגיים, כאשר חלק גדול מהם אינם פתולוגיים.

בכדי להתקדם לעידן שימוש נרחב יותר בבדיקות גנטיות, דרושות תוצאות המעידות על זיהוי אבנורמליות הידועה כגורמת נזק או תשובה חד-משמעית לפיה לא זוהתה אבנורמליות הידועה כגורמת נזק.

עוד חשוב לבחון מחדש באילו מקרים בדיקות גנטיות עשויות לשחק תפקיד חשוב. ייתכן כי אין הגיון להשלים בדיקות גנטיות בכלל החולים בתחילת התהליך. ייתכן כי יש להציע בדיקות גנטיות לאלו בהם זוהתה אבנורמליות בבני המשפחה.

פרופסור מילר מסיימת בכך שאין ספק כי יש פרטים נוספים רבים עליהם יש לתת את הדעת. עם זאת, היא מעלה את השאלה כמה מחקרים נוספים דרושים עוד בטרם יבינו כי ההנחיות פשוט לא יעילות.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

על-פי מחקר שדיווחנו עליו לאחרונה היישום של ביצוע בדיקות גנטיות לסרטן שד ושחלות עדיין נמוך משמעותית מההמלצות (גם אם הן שנויות במחלוקת לפי מאמר דעה זה), כך שבכל מקרה נראה שיש מקום להרחיב השימוש בבדיקות אלה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה