Cardiomiopathy & Cardiology

יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי עשוי להביא לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם (JAMA Neurol.)

בנשים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, אי-ספיקת לב, מחלת לב איסכמית, אירוע מוחי/התקף איסכמי חולף, סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם בנשים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי, בהשוואה לסיכון בנשים בגיל ומדד מסת גוף תואמים, ללא יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי.

מחקר העוקבה כלל נתונים לאורך 28 שנים, בין ינואר 1990 ועד ינואר 2018, מרשת THIN (The Health Improvement Network), מאגר נתונים ארצי של רשומות רפואיות ממוחשבות בבריטניה. החוקרים התמקדו ב-2,760 נשים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי, להן התאימו באקראי עד 10 ביקורות (27,125 נשים) לפי גיל ומדד מסת גוף.

התוצא העיקרי היה משלב של כל מחלה קרדיווסקולארית (אי-ספיקת לב, מחלת לב איסכמית ואירוע מוחי/התקף איסכמי חולף) ותוצאים משניים כללו כל אחד מהתוצאים הקרדיווסקולאריים, סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לביקורות, בנשים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי תועד סיכון אבסולוטי גבוה יותר לכלל התוצאים הקרדיווסקולאריים (יחס סיכון מתוקן של 2.10, p<0.001). מהנתונים עלה כי יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 1.97 לאי-ספיקת לב, 1.94 למחלת לב איסכמית, 2.27 לאירוע מוחי/התקף איסכמי חולף, 1.30 לסוכרת מסוג 2 ו-1.55 ליתר לחץ דם.

היארעות יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי בנשים עלתה למעלה מפי שלוש בין 2005 עד 2017, מ-2.5 ל-9.3 ל-100,000 שנות-אדם. בדומה, שיעורי הימצאות יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי עלו באותה תקופת זמן, מ-26 ל-79 מקרים ל-100,000 נשים. ההיארעות של יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי הייתה גבוהה יותר משמעותית בנשים עם מדד מסת גוף של מעל 30.

החוקרים מסכמים וכותבים כי התוצאות מצביעות על סיכון גבוה כפליים למחלות לב וכלי דם בחולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי, רמז לכך שייתכן ומדובר בהפרעה מטבולית סיסטמית וכי נדרש איזון הדוק של גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.

JAMA Neurol. Published online July 8, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה