מזה שנים רבות רווחת האמונה כי דיאטה “בריאה” אינה בהכרח בריאה לכולם וכי יש להתאים את המזון המומלץ לכל אדם בנפרד. תחום תזונה מותאמת אישית מתפתח כיום הן ברמה המדעית והן ברמה הטכנולוגית ונועד לקבוע אילו מזונות טובים או רעים לאדם ולסייע בהתאמת דיאטה פרטנית.
ד”ר דוד זאבי ושותפיו ממכון וויצמן בחנו את נושא דיאטה בהזמנה על תגובות רמות סוכר בדם לאחר-ארוחה במחקר שפורסם בשנת 2005. ראשית, הם כללו 800 משתתפים מישראל ובחנו את רמות הסוכר לאחר כל ארוחה שאכלו ואישרו כי התגובה הגליקמית לאחר-ארוחה השתנתה מאוד בין נבדקים שונים, גם כאשר צרכו ארוחה דומה. לאחר מכן, הם שילבו את כל המידע שאספו באלגוריתם, יחד עם גורמים אחרים, דוגמת גיל, משקל ופרופיל המיקרוביום, ואישרו את היכולת של האלגוריתם לנבא במדויק את התגובה הגליקמית לאחר-ארוחה במדגם נפרד וקטן יותר. לסיום, הם אישרו את האלגוריתם בתנאי עולם-אמיתי בכדי לקבוע אם דיאטה על-בסיס אלגוריתם זה הפחית משמעותית את התגובה הגליקמית לאחר-ארוחה.
כעת, חוקרים מארצות הברית, בשיתוף עם פרופ’ ערן אלינב ושותפיו מ-DayTwo, פרסמו בכתב העת JAMA Network Open תוצאות מחקר חדש בו ביקשו לתאר ולחזות את התגובה הגליקמית של נבדקים למגוון רחב של מוצרי מזון, באמצעות מודל שלקח בחשבון את הפיזיולוגיה והמיקרוביום של הנבדק, בנוסף למאפיינים של המזון שאכלו.
מדובר במחקר עוקבה שהתבסס על מודל לחיזוי פרטני, אשר כלל 327 נבדקים ללא-סוכרת, בתקופה שבין 11 באוקטובר, 2016 ועד 13 בדצמבר, 2017, במינסוטה ופלורידה. המשתתפים לקחו חלק במחקר בן שישה ימים. המחקר בחן את הנתונים האנתרופומטריים, תיאר את הרכב המיקרוביאלי במערכת העיכול והעריך את רמות סוכר בדם כל חמש דקות באמצעות מד סוכר רציף. המשתתפים תיעדו את המזון שאכלו ואת הפעילות בה עסקו במהלך תקופת המחקר. הם יצרו מודל חיזוי של התגובה הגליקמית הפרטנית לאחר צריכת מגוון מוצרי מזון.
התוצא העיקרי היה התגובה הגליקמית למזון שצרכו הנבדקים לאורך שישה ימים. המודל המנבא של תגובה גליקמית פרטנית לאחר-ארוחה לקח בחשבון את המאפיינים של הנבדק, כולל הרכב המיקרוביום, בנוסף למאפייני המזון שצרכו הנבדקים.
מדגם המחקר כלל 327 משתתפים (גיל ממוצע של 45 שנים, 78% נשים) והתגובה לאחר-ארוחה למוצרי מזון דומים הייתה שונה בין המשתתפים במחקר. מודל לחיזוי התגובה של כל משתתף למזון שלקח בחשבון מספר גורמים פרטניים, בנוסף למאפייני המזון, הדגים יכולת חיזוי טובה יותר (R=0.62), בהשוואה לגישה הסטנדרטית הנוכחית המבוססת על הרכב התזונה בלבד (R=0.34 לקלוריות ו-R=0.40 לפחמימות) לתיקון רמות הסוכר לאחר-ארוחה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מודל החיזוי האישי שיצרו, אשר לוקח בחשבון מאפיינים ייחודיים של הנבדק (כמו מאפיינים קליניים, משתנים פיזיולוגיים והרכב המיקרוביום), בשילוב עם הרכב המזון, זוהה כמודל מנבא טוב יותר בהשוואה לגישות הנוכחיות המתמקדות רק בתכולת הקלוריות והפחמימות של המזון.
JAMA Netw Open. 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!