מאת ד”ר אולה קראסיק ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת Lancet עולה כי במטופלים עם תסמונת תשישות כרונית (chronic fatigue syndrome) הוספת טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול בפעילות גופנית מדורגת לטיפול הרפואי המקצועי עשויה לשפר את תוצאות הטיפול, הן בירידה בעייפות והן בשיפור בתפקוד הפיזי. טיפול בשיטת APT (או adaptive pacing therapy), לעומת זאת, לא נמצא יעיל כתוספת לטיפול הרפואי המקצועי. שלושת הטיפולים נמצאו בטוחים. מחקרים בעבר הדגימו כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT (או cognitive behavior therapy) וכן טיפול בפעילות גופנית מדורגת, GET (או graded exercise therapy) עשויים להיות יעילים בטיפול בתסמונת התשישות הכרונית, CFS (או chronic fatigue syndrome). אפשרות טיפולית נוספות היא הפחתת פעילות גופנית על פי רמת העייפות APT (או adaptive pacing therapy). כל אלה נוספים על טיפול רפואי מקצועי. במחקר פרוספקטיבי אקראי זה, הנקרא מחקר PACE, השתתפו 641 מטופלים עם CFS. המטופלים חולקו ל-4 קבוצות: 1 טיפול רפואי מקצועי בלבד. 2 טיפול רפואי מקצועי בשילוב עם APT. 3 טיפול רפואי מקצועי בשילוב עם פעילות גופנית (GET). 4 טיפול רפואי מקצועי בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). החוקרים מדדו רמת עייפות של המטופלים (לפי דרוג שאלון Chalder) ורמת תפקוד פיזי במהלך מעקב של עד 52 שבועות. בטיחות הטיפול נוטרה על ידי רישום תופעות לוואי חמורות. לאחר 52 שבועות של טיפול, דרוג רמת העייפות על ידי המטופלים היה: * נמוך ב-3.4 נקודות בקבוצת CBT יחסית לקבוצת טיפול רפואי מקצועי בלבד (CI 95% 1.8-5.0, P<0.0001). * נמוך ב-3.2 נקודות בקבוצת GET יחסית לקבוצת טיפול רפואי מקצועי בלבד (CI 95% 1.7-4.8, P=0.0003). * בקבוצת APT לא נמצא הבדל משמעותי בדרוג רמת העייפות יחסית לקבוצת הטיפול הרפואי המקצועי בלבד (ירידה של 0.7 נקודות, CI 95% -0.9-2.3, P=0.38). דרוג רמת התפקוד הפיזי על ידי המטופלים לאחר 52 שבועות של טיפול היה: * גבוה ב-7.1 נקודות בקבוצת CBT יחסית לקבוצת טיפול רפואי מקצועי בלבד (CI 95% 2.0-12.1, P=0.0068). * גבוה ב-9.4 נקודות בקבוצת GET יחסית לקבוצת טיפול רפואי מקצועי בלבד (CI 95% 4.4-14.4, P=0.0005). * בקבוצת APT לא נמצא הבדל משמעותי בדרוג רמת התפקוד הפיזי יחסית לקבוצת הטיפול הרפואי המקצועי בלבד (ירידה של 3.4 נקודות, CI 95% -1.6-8.4, P=0.18). * בהשוואה לקבוצת APT, בקבוצות CBT ו-GET נמצאה ירידה בעייפות (P=0.0027 עבור CBT, ו-P=0.0059 עבור GET) ועליה בתפקוד הפיזי (P=0.0002 עבור CBT, ו-P<0.0001 עבור GET). * תופעות לוואי חמורות נרשמו בשני מטופלים (1%) מקבוצת APT, שלושה (2%) מקבוצת CBT, שניים (1%) מקבוצת GET ושניים (1%) מקבוצת הטיפול הרפואי המקצועי בלבד. * תוצאות אלה נשמרו עקביות בתת-קבוצה של 427 מטופלים אשר ענו על הקריטריונים הבינלאומיים להגדרת CFS, וכן בתת-קבוצה של 329 מטופלים אשר ענו על London criteria להגדרת myalgic encephalomyelitis. החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתן לשלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וכן טיפול בפעילות גופנית מדורגת (GET) עם טיפול רפואי מקצועי באופן בטוח. שילוב זה משפר באופן בינוני תוצאות טיפול במטופלים עם תסמונת תשישות כרונית (CFS). טיפול בהפחתת פעילות לפי רמת העייפות (APT) אמנם נמצא בטוח, אך לא נמצא יעיל בטיפול במטופלים אלה.
תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)
מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!