ראומטולוגיה

גורמי סיכון לאוסטאונקרוזיס של הלסת (מתוך J Dent Res)

מאת ד”ר אולה קראסיק

במחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת Journal of Dental Research בדקו החוקרים קשר בין גורמים כגון טיפול בביספוספונטים, נוכחות מוגלה ועקירת שן לבין הסיכון לפתח אוסטאונקרוזיס של הלסת. שלושת הגורמים נמצאו כגורמי סיכון בלתי תלויים לאוסטאונקרוזיס של הלסת.

תאורי מקרים ומחקרי cohort דווחו בעבר על קשר בין טיפול בביספוספונטים לבין osteonecrosis של הלסת (osteonecrosis of the jaws ONJ ), אך לא זוהו גורמי סיכון ספציפיים להתפתחות נגעים. מחקר זה מסוג case-control 1:3 אסף נתונים על 191 מקרים של ONJ ו-573 מקרי ביקורת. החוקרים בדקו נתונים אודות הטיפול בביספוספונטים במטופלים אלה, יחד עם נתונים נוספים, כגון מחלות נלוות, טיפולי שיניים וטיפולים רפואיים אחרים.

* החוקרים מצאו קשר חזק בין טיפול בביספוספונטים לבין ONJ (יחס סיכויים, odds ratio , של 299.5, CI 95% 70.0-1282.7 עבור טיפול תוך ורידי בביספוספונטים; יחס סיכויים של 12.2, CI 95% 4.3-35.0 עבור טיפול פומי).

* סמני סיכון ל-ONJ כללו מוגלה מקומית (יחס סיכויים של 7.8, CI 95% 1.8-34.1), עקירת שן (יחס סיכויים של 7.6, CI 95% 2.4-24.7), טיפול בהקרנות (יחס סיכויים של 24.1, CI 95% 4.9-118.4).

* לאחר הוצאת חולי סרטן (143 מטופלים) מניתוח הנתונים, טיפול בביספוספונטים (יחס סיכויים של 7.2, CI 95% 2.1-24.7), מוגלה מקומית (יחס סיכויים של 11.9, CI 95% 2.0-69.5), ועקירת שן (יחס סיכויים של 6.6, CI 95% 1.6-26.6) נשארו קשורים ל-ONJ .

* הסיכון המוגבר ל-ONJ החל תוך שנתיים מתחילת הטיפול בביספוספונטים, ועלה לסיכון פי 4 לאחר שנתיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שימוש בביספוספונטים, בין אם במתן תוך ורידי או במתן פומי, נמצא קשור להתפתחות ONJ . גורמי הסיכון בלתי תלויים ל-ONJ אשר זוהו במחקר היו שימוש מעל שנתיים בביספוספונטים, מוגלה מקומית ועקירת שן.

J Dent Res, February 2011

לידיעה באתר NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה