מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-96 של ה-American Society of North America (RSNA) עולה כי הזרקת נוזל אל מפרק הכתף תחת הנחיית אולטראסאונד הינה שיטה יעילה להקלת הכאב הנלווה למצב של כתף קפואה (Frozen shoulder).

כתף קפואה, או Adhesive capsulitis, הינו מצב שעלול להיות עמיד במיוחד בפני שיטות הטיפול המקובלות, כגון פיזיותרפיה ותרופות מקבוצת ה-NSAID’s, מסבירים החוקרים. לדבריהם, מצב מכאיב זה עשוי להיות מוגבל במשכו, אולם כ-15-50% מהחולים יסבלו מכאבים מתמשכים ומנוקשות בכתף אשר אינם מגיבים לטיפול שמרני ומצריכים צעדים אגרסיביים יותר.

הידרודילטציה עבור כתף קפואה תוארה לראשונה בשנת 1965, אולם אין רופאים רבים העושים בה שימוש, בין היתר בשל היעדר ידע אודות יתרונותיה או זמינותה. לפיכך, ביקשו החוקרים בעבודתם זו לבחון את חשיבות ושימושיות השיטה האמורה בעשייה הקלינית.

לשם כך, ביצעו החוקרים 34 פעולות הידרודילטציה בקרב 33 חולים עם כתף קפואה בין החודשים יולי 2007 ואוקטובר 2009. חמש מפעולות אלו בוצעו תחת הכוונה פלואורוסקופית. בנוסף, מציינים החוקרים כי היו שני מקרים של כישלון טכני של הפעולה תחת אולטראסאונד, שני מקרים נוספים של היעדר גישה לחדר האולטראסאונד ומקרה נוסף בו הוחלט כי החולה מצוי בסיכון גבוה לביצוע הפעולה בשל סוכרת.

גילם הממוצע של החולים עמד על 54 שנים (טווח, 36 עד 71 שנים) ומשך התסמינים עמד בממוצע על 8 חודשים (טווח, 0.5 עד 24.0 חודשים).

החוקרים מדווחים כי במהלך הפעולה הורחב המפרק הגלנוהומוראלי באמצעות 30 מ”ל של Normal saline, 5 מ”ל של 0.5% Levobupivacaine ו-80 מ”ג של Triamcinolone.

החוקרים מוסיפים כי רק 21 מהחולים היו זמינים למעקב, וכי משך המעקב הממוצע היה 3.5 חודשים (טווח, 0.5 עד 13.0 חודשים). בתום ארבעה שבועות, נמצא כי 18 חולים (86%) דיווחו כי היו חופשיים לחלוטין מכאבים. יתר שלושת החולים דיווחו על תועלת מועטה בלבד אם בכלל כתוצאה מהפעולה. אחד מחולים אלו נזקק לדה-קומפרסיה סובאקרומיאלית ארתרוסקופית, והשניים הנותרים ממתינים לביצוע פעולה דומה.

תוצאות ארוכות טווח בתום 18 שבועות היו זמינות עבור 12 חולים, ו-9 מהם (75%) היו חופשיים לחלוטין מכאב בנקודת זמן זו. שלושה חולים דיווחו על תסמינים חוזרים, ומהם שני חולים עברו שחרור קפסולרי ארתרוסקופי. החולה הנוסף טופל בפיזיותרפיה עם מידה מתקבלת על הדעת של הקלת התסמינים.

לדברי החוקרים, טווח התנועה הפאסיבי הממוצע של הכתף השתפר בכ-30 מעלות בכל הכיוונים. בנוסף, לא נצפו סיבוכים בעקבות ההידרודילטציה.

המדובר לטענת החוקרים בפעולה פשוטה יחסית עם תועלת רבה עבור קבוצה נבחרת של חולים. הפעולה נסבלת בצורה טובה יותר עבור חולים אשר אחרת יזדקקו למניפולציה תחת הרדמה או לשחרור קפסולארי פתוח בצורה אורתוסקופית, הם מסבירים. לדבריהם, יש צורך במחקרים ארוכי טווח על מנת להדגים את תועלתה הממושכת של הפעולה.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים, טוען כי השיטה מבוצעת לעיתים תכופות יותר באוסטרליה ובבריטניה, ופחות כך בארצות הברית. לדבריו, בעוד שמדובר בעיקרון מעניין מאוד, נראה שאין בנמצא מחקרים קליניים גדולים הבוחנים את יעילותו, כי אם סדרות קטנות בלבד. הוא סבור כי באם מבוצעת הרחבה ניכרת של חלל מפרק הכתף ללא הרדמה מקומית רבה, עלולה הפעולה להיות כואבת למדי. יתכן וזוהי אחת הסיבות לכך שאינה מבוצעת תכופות בארה”ב, הוא מציע.

באשר לסוגיית הכאב הנלווה לפעולה, מציינים החוקרים כי החולים עלולים לחוש אי נוחות קלה כאשר נקרעות הידבקויות הקפסולה, אולם ההקלה בכאב הינה מיידית עבור מרביתם. בנוסף, הם מזכירים כי הפעולה מבוצעת תחת הרדמה מקומית, וכי מרבית החולים מסוגלים להניע את הכתף מיד לאחריה. פעולה זו עשויה לספק ריפוי עבור חולים מסוימים והקלה זמנית בכאב למשך פרקי זמן משתנים עבור אחרים, הם מסכמים.

מתוך הכנס השנתי ה-96 של ה-American Society of North America (RSNA) אשר נערך בשיקאגו, אילינוי, בחודש דצמבר 2010.

לידיעה במדסקייפ