ניתן לעשות שימוש באפיונים קליניים ומעבדתיים שונים של חולים צעירים בארתריטיס סיסטמי שסיבתו אינה ידועה (JIA) לאחר 3 ו- 6 חודשים מרגע האבחון בכדי לנבא את כיוון המחלה וע”מ לקבוע מה תהיה צורת הטיפול ההולמת ביותר.

לא פורסמו עד כה מחקרים הבוחנים את מנבאי מסלול המחלה ב- JIA מערכתי.

היכולת להגדיר במדיוק את המנבאים הספציפיים למסלול ה- JIA יאפשרו לרופאים לדון עם המטופלים ומשפחותיהם על אופן התפתחות המחלה ולמה עליהם לצפות בהמשך.

אותה יכולת תאפשר, ע”י מיון המטופלים, להחליט על גישה רציונאלית לטיפול.

על מנת לקבוע את המאפיינים של רמות JIA שונות, וכדי לראות האם שנות פעילות המחלה הראשונות יסייעו בניבוי מסלול המחלה והזמן לרמסיה, בוצע מחקר פרוספקטיבי ב- 45 מטופלים בגילאי 1.3 עד 15.3 במשך ממוצע של 4.8 שנים.

מחלת “מונו-פאזה” הוגדרה כבעלת אפיזודה אחת של מחלה אקטיבית שאינה ארוכה מ- 24 חודשים ולאחריה מחלה בלתי פעילה וללא הישנות של המחלה הפעילה במהלך תקופת המעקב.

19 נבדקים היו בקבוצה הזו.

3 ילדים הוגדרו כבעלי מחלה “פולי-ציקלית”, בה נמשכו השלבים הפעילים והבלתי פעילים של המחלה ללא תקופת זמן מוגדרת (עד 24 חודשים כ”א) עם הישנות חוזרת של המחלה האקטיבית.

23 מטופלים אובחנו עם מחלה עיקשת, כלומר בה נמשכת האפיזודה האקטיבית יותר מ- 24 חודשים.

סיווג המחלה לא היה קשור עם גיל האבחנה, מין, משך המעקב, נוכחות של פקטורים שגרוניים ונוגדנים אנטי-גרעיניים או רמות IgA.

לעומת זאת, חום וארתריטיס פעיל ב- 3 חודשים ורמת הצטברות משקעים אריתרוציטים הגדולה מ- 26 מ”מ בשעה וקורטיקוסטרואידים בשימוש ב- 6 חודשים נמצאו מתאימים לניבוי מסלול שאינו “מונו-פאזי”.

עוד נמצא שהופעת oligoarticular עשוייה לנבא רמסיה מוקדמת.

זמן רמסיה מוקדם נמצא קשור להיעדר ארתריטיס פעיל, רמת הצטברות משקעי אריתרוציטים הנמוכה מ- 26 מ”מ בשעה וחוסר בגיוס של טיפול בקורטיקוסטרואידים ב- 3 חודשים.

מידע זה יכול לסייע בזיהוי החולים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתוצאות פונקציונאליות גרועות ולהתאים עבורם את הטיפול הרציונאלי להקטנת הנזק למפרקים.

לדיווח במדסקייפ

Arthritis Rheum 2006;54:1595-1601