האם הוויכוח על יעד הורדת לחץ הדם מתחת ל 130/80 ממ”כ נגמר?השאלה שנשאלה בעיבוד הנוכחי שבוצע ע”י חוקרים בניו-אורליאנס היתה מה הקשר בין הנחיות 2017 של ACC/AHA (יעד הורדת לחץ הדם מתחת ל 130/80 ממ”כ) לבין הנחיות 2014 (מתחת ל 140/90 ממ”כ) לגבי אוכלוסיית ארה”ב שיוגדרו כסובלים מיל”ד ושמומלץ לטפל בהם? להמשך קריאה ←
האם תוצאות שני המחקרים האחרונים תומכות בבטיחות וביעילות הדנרבציה הכלייתית לטיפול ביל”ד עמיד לטיפול?המחקר הראשון SPYRAL HTN-ON MED היה בין לאומי, אקראי, סמוי למטופלים ובני משפחותיהם, מבוקר- אנגיוגרפיה בלבד שבו נכללו חולים עם יל”ד עמיד לטיפול להמשך קריאה ←
האם מרבית סוגי התרופות להורדת לחץ הדם יעילים במניעת הסיכון לאירועי תמותה ולאירועים ללא תמותה בצעירים ובקשישים מעל גיל 65 פרט לחסמי ביתא שיעילים פחות בקשישים? סקירה סיסטמתית ומטה-אנליזהמטרת הסקירה והמאה-אנליזה הנוכחית שנערכה ע”י חוקר יווני ושני חוקרים איטלקיים היתה לבדוק האם קיימים הבדלים בהשפעת חמשת סוגי התרופות העיקריים בהתאם לגיל המטופלים. להמשך קריאה ←
האם יל”ד מטופל תרופתית אבל עמיד לטיפול בצורה חמורה קשור בסיכון CV גדול יותר?מטרת המחקר הפרוספקטיבי התצפיתי שנערך ביוון היתה לבדוק את הסיכון של יל”ד עמיד בצורה חמורה לטיפול למרות טיפול תרופתי. להמשך קריאה ←
האם הגיע הזמן שבו נבדיל בין לחץ דם כסמן ביולוגי לבין יל”ד כמחלה? סקירהבסקירה זאת מנסים המנוח Giles ו Fernandez מאוניברסיטת Tulane בניו-אורליאנס ו Kostis מאוניברסיטת Rutgers ב – New Brunswick להבדיל בין לחץ דם שהוא סמן ביולוגי לבין יל”ד שהוא מחלה. להמשך קריאה ←
האם לטפל ביל”ד בסוף החיים לשימור התפקוד הקוגניטיבי? בעד ונגדבגיליון מאי של Hypertension מופיעות שתי סקירות לגבי השאלה שבכותרת. את התמיכה בטיפול מיצג C.B Wright מהמכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ מוחי מרוקוויל ואת הדעה ההפוכה מיצג R.F Gottesman מהמחלקה לנוירולוגיה ואפידמיולוגיה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס. להמשך קריאה ←
האם אסתמה בילדות קשורה בקשיות עורקית מוגברת במבוגרים?מטרת המחקר האמריקאי שנערך במסגרת Bogalusa Heart Study היתה לבדוק האם היסטוריה של אסתמה בילדות תורמת לקשיות העורקים בגיל הבוגר יותר. להמשך קריאה ←
האם מעכבי RAS ודיורטיקה עדיפים על חסמי תעלות הסידן וחסמי ביתא בחולי סוכרת עם יל”ד? מטה-אנליזהמטרת המטה-אנליזה שבוצעה ע”י חוקרים מסין היתה לבדוק האם מעכבי RAS יעילים יותר במניעת אירועים CV מדיורטיקה, מחסמי תעלות הסידן או מחסמי ביתא בחולי סוכרת מסוג 2. להמשך קריאה ←
האם הורדה סיסטולית נמרצת של לחץ הדם לערכים נמוכים מ 120 ממ”כ בקבוצת הגיל הקשיש במחקר SPRINT היתה קשורה רק בהיפוטנסיה, עם אפשרות לעילפון אבל לא לנפילות?מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר SPRIN היתה לבדוק את השפעת גורמי הסיכון הבסיסיים בהתמקדות להיפוטנסיה, עילפון ונפילות. להמשך קריאה ←
האם הורדה נמרצת של לחץ הדם מעלה את הסיכון לנפילות בחולים סיעודיים שמטופלים ביל”ד?מטרת המחקר שהוצג בכנס השנתי של החברה הגריאטרית האמריקאית היתה לבדוק השפעת הורדה נמרצת (לחץ סיסטולי נמוך מ 120 ממ”כ) על שיעור הנפילות בקשישים בגיל 65 ומעלה שחיים במוסדות סיעודיים של יוצאי צבא. להמשך קריאה←
האם non-dipping בחולי יל”ד שאינם מטופלים קשור באופן עצמאי בירידה בתיפקוד הסיסטולי של הלב ומקדים התפתחות של אי ספיקת לב?מטרת במחקר שבוצע בדרום אפריקה היתה לבדוק האם non dipping קשור באופן עצמאי עם הפרעה בתיפקוד הסיסטולי לפני התפתחות של אי ספיקת לב. להמשך קריאה ←
האם דפוס גנטי שמשמר את התיפקוד הסיסטולי של החדר השמאלי למרות ביטוי מוקדם של הפרעה דיאסטולית בחולי יל”ד הוא הבסיס להתקדמות לאי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור?מטרת המחקר שבוצע בהונגריה היתה לבדוק את התורשתיות של תיפקוד החדר השמאלי והשפעת יל”ד בשינוי הדפוס של ההתכווצות שנקבע באופן גנטי בקרב תאומים. להמשך קריאה ←
האם יעד הורדת לחץ הדם הוא מתחת ל 140/90 ממ”כ בקשישים מעל 60 הוא הטוב ביותר להורדת הסיכון לתמותה CV ותמותה מכל סיבה? ממצאים מנתוני הביטוח הלאומי בקוריאה.מטרת המחקר הקוריאני היתה לבדוק את הקשר בין ממוצע לחץ הדם והתוצא הקליני וגם מהו לחץ הדם האופטימלי בקשישים תוך שימוש במדגם של עוקבה מנתוני הביטוח הלאומי. להמשך קריאה ←
האם לנשים עם “היפוטנסיה” מבנית (Constitutional hypotension) יש טון סימפתטי נמוך, רגישות מוגברת של רפלקס קולטני הבארו ו”נפח יחסית נמוך”?מטרת המחקר המשותף של המרכז הרפואי סורסקי בת”א עם חוקרים איטלקיים מאוניברסיטת מילנו היתה לבדוק את ההיפותזה שבנשים עם היפוטנסיה מבנית… להמשך קריאה ←
האם הגיל משפיע על קשיות העורקי. על הנזק המיקרו-וסקולרי ועל מבנה הלב אבל לא על האתרוסקלרוזיס?מטרת המחקר שבוצע בדנמרק היתה לבדוק את השפעת הגיל על הקשר בין מרכיבים המודינמית מתוך ניטור לחץ הדם במשך 24 שעות והנזק לאברי מטרה. להמשך קריאה ←
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!