סטודנטים

אמפתיה והיגיון מתחרים, מי צודק? /מאת ד”ר דינה ראלט (כמוני)

http://www.camoni.co.il

למה ניתן להוליך שולל בקלות גם את הכי חכמים ורציונליים? ולמה כשאנחנו מנתחים מערך אנחנו לא מתחשבים ברגשות שזה יוליד?

נראה שהנוירונים במח המפעילים אמפתיה מדכאים את פעילות הנוירונים האחראים על ניתוח אנליטי וההפך. 

בזמן מנוחה הפעילות המוחית משוטטת בין הרשתות האנליטיות והרשתות החברתיות אבל כשמציגים לנו מטלה אנחנו בוחרים במעגלים שנראים לנו יותר מתאימים.

זה המחקר הראשון שהראה בפועל דרך הפעילות המוחית שיש מגבלות ואנחנו לא מפעילים בו זמנית את שתי הגישות.  

ברמה מסוימת הרשת האמפתית והרשת האנליטית הן אקסקלוסיביות זו מזו במח.

את זה הראו בעזרת צילומי fMRI במח של אנשים שקיבלו מטלות עם אופי שונה, דהיינו חברתיות או אנליטיות.

הצילומים הראו שפעילות המח עוברת מקבוצת נוירונים אחת לאחרת בהתאם למטלה אבל לא נשארת בשתי הקבוצות בו זמנית.

אתם מכירים את תמונת הארנב/ברווז? בצורה מצומצמת מיגבלה אופטית כמו בתמונה מתארת מצב דומה, מעניין מתי אנחנו רואים ארנב ומתי ברווז בתמונה? שימו לב שאתם יכולים לבחור איזה חיה לראות אבל לא לראות את שתיהן בו זמנית.

במחקר גייסו 45 סטודנטים ובחנו את פעילות המח שלהם ב- fMRI במשך 10 דקות, 5 פעמים. בין הבדיקות הראו להם באופן אקראי 20 בעיות כתובות ו-20 מוצגות בוידאו והם נתבקשו לחשוב איך הם היו מרגישים ועוד 20 בעיות כתובות ו-20 מוצגות בוידאו בהם נתבקשו לפתור בעיות פיסיקליות למחשבה.

אחרי קריאת השאלה או ראיית סרטון הוידאו, הסטודנט נתבקש לענות תוך 7 שניות על שאלת כן או לא לעניין. כל מושב ב- fMRI כלל 27 שניות של מנוחה בהן נתבקשו הסטודנטים להתבונן בצלב אדום על המסך שמולם.

הפעילות ב- fMRI הראתה שחשיבה על שאלות חברתיות ניטרלה את איזורי המוח הקשורים עם חשיבה אנליטית, ולא משנה היה אם חשבו עליה בקריאה או בצפייה בוידאו. במקביל חשיבה על שאלה אנליטית ניטרלה איזורי מוח הקשורים עם אמפתיה והפעילה את איזורי החשיבה.

החוקרים מקווים שתובנות כאלה יובילו לתובנות בהפרעות כמו חרדה, דיכאון, ADHD, אוטיזם או סכיזופרניה שלכולם סוג של בעייה חברתית וטיפול יוכל להביא לאיזון בין רשתות המח.

לתפקוד נכון צריך פעילות דינמית בשתי מערכות העצבים במח וכדאי לשים לב, גם לבריאים,  לא להיתקע  יותר מדי באחת או בשניה. 

ומה היא מודעות? לאיזה מעגלי מח היא מתייחסת? זה בטח עוד יגיע…

Neuroimage, 2012, 385-401, C66

http://www.camoni.co.il/index.php?idr=402&pid=17414

למתעניינים בהפעלת רשתות חברתיות- נפתח ב- EMED הקורס רשת חברתית בשרות הרפואה, אתם מוזמנים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    ויטיליגו מלווה בשיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות בילדים כהי־עור (JAAD International)

    בילדים כהי־עור עם ויטיליגו שיעור גבוה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דכאון, מחשבות אובדניות והפרעות התנהגות, בהשוואה לביקורות תואמות ללא ויטיליגו, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת שפורסמו בכתב העת JAAD International. המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, נערך בבית החולים Texas Children’s Hospital ביוסטון וכלל 327 ילדים עם ויטיליגו ו-981 ביקורות תואמות ללא ויטיליגו. גיל המשתתפים הממוצע […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה