במאמר זה בודקת לינדר את עמדותיהם של פרופ’ גמזו, מנכ”ל משרד הבריאות (בתמונה) , פרופ’ גבי בין נון (לשעבר סמכ”ל כלכלת בריאות במשרד הבריאות) ושל פרופ’ קובי גלזר (כלכלן בריאות) באשר לשאלה המוצגת בכותרת…
גמזו מאמין שמדובר עדיין באי של מצויינות, אך שיש לפעול ולהשקיע כדי לשמר זאת, בין נון גם מאמין ביתרונות של מערכת הבריאות הציבורית אך גלזר סבור ש”תור הזהב” של המערכת כבר מאחורינו…
הערת המערכת: עם זאת , נראה שלכולם ברור ששיעור המימון הפרטי (כ-40%) הגבוה של הוצאות הבריאות בישראל הוא בעייה כבדה שמחייבת פיתרון. גם ההשקעה הנמוכה יחסית בבריאות הבאה לידי ביטוי בשיעור נמוך יחסית של הוצאה על בריאות מהתוצר (כ-7.9% בלבד לעמת 9.6% במדינות ה-OECD) והרמות הנמוכות של מיטות , רופאים ואחיות לנפש נראה שתחל לגבות מחיר בירידה במדדי הבריאות, שעדיין טובים יחסית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!