במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, החמרת אי-ספיקת לב, המוגדרת כאשפוז בשל אי-ספיקת לב או צורך דחוף בטיפול תוך-ורידי במשתנים, מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בטווח הארוך.
מדגם המחקר כלל 1,801 חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל (גיל ממוצע של 64 שנים; 74% גברים).
התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי התמותה מכל-סיבה.
לאחר חציון מעקב של 20 חודשים, שיעורי החמרת אי-ספיקת לב עמדו על 15% מהחולים. מהנתונים עולה כי בהשוואה לאלו ללא החמרת אי-ספיקת לב, באלו עם החמרה לבבית תועדה שכיחות גבוהה יותר של היסטוריה משפחתית של מחלת עורקים כלילית (27% לעומת 18%, p=0.004), התערבות כלילית מילעורית (35% לעומת 27%, p=0.01), אוטם לבבי (49% לעומת 39%, p=0.01), שימוש ב-ICD (51% לעומת 31%, p<0.001) ו-CRT (29% לעומת 17%, p<0.001).
לאחר חציון של 60 חודשים, 24% מהחולים הלכו לעולמם, כאשר שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בקרב חולים עם החמרת אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא החמרה לבבית (37% לעומת 23%, p<0.0001).
לאחר תקנון למדדים קליניים ואקו-קרדיוגרפיים, החוקרים זיהו קשר בלתי-תלוי בין החמרת אי-ספיקת לב ובין סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה במהלך תקופת המחקר (יחס סיכון של 1.46, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.96) ומניתוח התוצאות לאחר 24 חודשים (יחס סיכון של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.22-2.30).
החמרת אי-ספיקת לב לוותה בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חמש שנים בקרב חולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של 25% ומטה (p<0.0001) או מקטע פליטה של חדר שמאל בטווח 26-34% (p=0.038), אך לא בחולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של 35-45% (p=0.14).
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש מקום לשקול טיפולים חדשים כנגד אי-ספיקת לב בעקבות מקרה ראשון של החמרת אי-ספיקת לב במטרה להביא לשיפור הפרוגנוזה של החולים.
Am J Cardiol, Oct 2022
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!