חשיבות השימוש ב-CT לבבי בשבץ אקוטי (Neurology)

שבץ
מחקר חדש מראה שהוספת CT לבבי בפרוטוקול הדמיית שבץ היפראקוטי מאתרת באופן יעיל יותר מקורות קרדיו-אאורטליים בסיכון גבוה לתסחיף מאשר המצב הנוכחי של ביצוע אקו לב מאוחר יותר

מחקר חדש שפורסם ב-Neurology מראה שהוספת CT לבבי בפרוטוקול הדמיית שבץ היפראקוטי מאתרת באופן יעיל יותר מקורות קרדיו-אאורטליים בסיכון גבוה לתסחיף מאשר המצב הנוכחי של ביצוע אקו לב מאוחר יותר. התוצאות הראו שמקור קרדיו-אאורטלי בסיכון גבוה לתסחיף זוהה בתדירות גבוהה פי חמישה עם CT לבבי מוקדם מאשר עם אקו לב מאוחר יותר.

מחקר “Mind the Heart” כלל 452 מטופלים שעברו CT לבבי עם א.ק.ג בשלב השבץ ההיפר-אקוטי. מתוכם, 350 עברו גם אקו לב חזי בנקודת זמן מאוחרת יותר (חציון, יום לאחר מכן). בקבוצה שביצעה שתי שיטות הדמיה, זוהה מקור תסחיף קרדיו-אורטלי בסיכון גבוה ב-11.4% עם CT לבבי בהשוואה ל-4.9% בלבד בבדיקת אקו לב דרך החזה (OR, 5.60; CI 95% 2.28-16.33). למעשה, התשואה האבחנתית של CT לב באוכלוסיית המחקר המלאה, כולל חולים שלא הצליחו לעבור אקו לב הייתה 12.2%. תרומבוס תוך לבבי היה הממצא השכיח ביותר, והוא זוהה לעתים קרובות יותר ב-CT לבבי, 7.1%, לעומת 0.6% בבדיקת אקו לב. בנוסף, מבין 175 החולים עם שבץ קריפטוגני לאחר בדיקת השבץ, CT לב זיהה גורם לשבץ ב-6.3%.

החוקרים השתמשו ב-CT עם א.ק.ג שבו הסריקה מופעלת על ידי שלב ספציפי של ה-EKG. אמנם ההליך נמשך כמה דקות יותר מ-CT לבבי לא מגודר, מכיוון שיש למקם את המטופל מחדש, וההליך מייצר תמונות באיכות גבוהה יותר. כך, במחקר הנוכחי, סריקת ה-CT הגודרת הוסיפה 6 דקות לפרוטוקול ההדמיה. יחד עם זאת, החוקר הראשי בדיווחו ל-Medscape אינו מאמין שהוספת סריקת CT לבבית זו בשלב ההיפראקוטי תעכב את זמן הטרומבוליזה. הוא גם הצביע על כך שלבדיקת CT לב בשלב ההיפראקוטי יש גם יתרונות פוטנציאליים נוספים, כמו איסוף מצבים אחרים שעלולים להשפיע על החלטות ניהול החולה. לדוגמה, במידה ומאובחנת אנדוקרדיטיס, ייתכן שלא ניתן לטפל בטרומבוליזה בגלל סיכון מוגבר לדימום.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב- Neurology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Ubrogepant עשוי למנוע התקף מיגרנה לפני הופעת כאב ראש (Neurology)

    טיפול ב-Ubrogepant עשוי למנוע התקף מיגרנה לפני הופעת כאב ראש (Neurology)

    טיפול מוקדם ב- Ubrogepant(אוברלוי) במינון 100 מ”ג מלווה במצב תפקודי טוב יותר, פחות הגבלות בפעילות ושביעות רצון גבוהה יותר לאחר 24 שעות בחולים עם מיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות של Ubrogepant במהלך שלב פרודרומלי של מיגרנה על תוצאים לפי דיווח מטופלים במחקר PRODROME, […]

  • טיפול ב-Tolebrutinib דוחה התקדמות מוגבלות משנית לטרשת נפוצה (מתוך הודעת חברת Sanofi)

    טיפול ב-Tolebrutinib דוחה התקדמות מוגבלות משנית לטרשת נפוצה (מתוך הודעת חברת Sanofi)

    בהודעה לעיתונות מטעם חברת סאנופי דווח על תוצאות מחקר בשלב 3, מהן עולה כי טיפול ב- Tolebrutinib דחה הופעת התקדמות מוגבלות בהשוואה לפלסבו בחולים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית ללא התלקחויות. מחקר HERCULES הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, להערכת הבטיחות והיעילות של Tolebrutinib – מעכב Bruton’s Tyrosine Kinase, בחולים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית ללא-התלקחויות, בהשוואה […]

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • Baveno VI להערכת דליות בסיכון גבוה (CGH)

    Baveno VI להערכת דליות בסיכון גבוה (CGH)

    קריטריוני Baveno VI עשויים להיות שיטה לא פולשנית וחסכונית להערכת דליות בסיכון גבוה בחולים עם שחמת Child-Pugh A, בהשוואה לאנדוסקופיה, כך על פי מחקר שפורסם ב-Clinical Gastroenterology and Hepatology

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • בדיקת אולטרה-סאונד עם יכולות בינה מלאכותית עשויה לשפר הערכת גיל היריון (JAMA)

    בדיקת אולטרה-סאונד עם יכולות בינה מלאכותית עשויה לשפר הערכת גיל היריון (JAMA)

    משתמשים צעירים במכשיר אולטרה-סאונד עם יכולות בינה מלאכותית הצליחו להעריך את גיל ההיריון בצורה מדויקת כמו רופאים מנוסים בהשלמת בדיקות אולטרה-סאונד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA, כאשר הטעות האבסולוטית הממוצעת עמדה על 3.2 ימים עם כלי הבינה המלאכותית, בהשוואה ל-3 ימים עם בדיקת אולטרה-סאונד סטנדרטית. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה