מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American College of Allergy, Asthma and Immunology (ACAAI) עולה כי השימוש בתכשיר Reslizumab עשוי להביא לשיפור בתפקוד הריאתי ובאאוזינופיליה בדרכי האוויר בקרב חולים עם אסתמה שאינה נשלטת ודלקת אאוזינופילית בדרכי האוויר. לדברי החוקרים, חולים שטופלו בתכשיר הראו מגמה של שליטה במחלתם.

החוקרים מסבירים כי אסתמה אאוזינופילית הינה תת-סוג של אסתמה קשה המאופיינת בנוכחות של אאוזינופילים בריאות ובכיח. לדבריהם, הגישות הטיפוליות המיועדות להורדת רמות האאוזינופילים בכיח הביאו לשיפור בשליטה בתסמיני האסתמה ולפחות החרפות של המחלה.

התכשיר Reslizumab הינו נוגדן מונוקלונאלי מואנש הספציפי ל-Interleukin-5 במחזור הדם. הנוגדן מנטרל IL-5 על ידי מניעת היקשרותו לאאוזינופילים.

במחקר נכללו 106 חולים (בגיל ממוצע של 45.4 שנים) עם אסתמה חמורה אשר לא נשלטה באמצעות הטיפול המקובל בקורטיקוסטרואידים בשאיפה ואגוניסטים לבטא ארוכי-טווח. כל החולים הראו עדות לקיומה של דלקת אאוזינופילית בדרכי האוויר.

החולים הוקצו אקראית לקבל עירויים של Reslizumab במינון 3.0 mg/kg או לחילופין תרופת דמה בשבוע 0, 4, 8 ו-12. היעד העיקרי נקבע כשינוי במדד ה-Asthma Control Questionnaire (ACQ) מערכי הבסיס לשבוע 15.

בסך הכל, מדווחים החוקרים כי נצפתה מגמה לעבר שליטה טובה יותר במחלה בקרב החולים שטופלו ב-Reslizumab. השינוי הממוצע מערכי הבסיס לתום הטיפול במדד ACQ היה -0.7 בקבוצת ה-Reslizumab לעומת -0.3 בקבוצת הביקורת (p=0.054).

החוקרים מוסיפים כי חולים שהחלו את המחקר עם שליטה ירודה יותר במחלתם הראו שיפור רב יותר בעקבות הטיפול ב-Reslizumab. בדיקת תפקודי הריאות הראתה שיפור משמעותי סטטיסטית בקרב החולים שטופלו ב-Reslizumab בהשוואה לאלו שקיבלו תרופת דמה. השינוי ב-FEV1 עמד על 0.2 בקבוצת Reslizumab לעומת -0.1 בקבוצת הביקורת. לדבריהם, ההבדל בין שתי הקבוצות היה קרוב לרבע ליטר, ממצא שהגיע לכדי מובהקות סטטיסטית (p=0.0023).

בנוסף, מדווחים החוקרים כי נצפתה ירידה משמעותית ברמת האאוזינופילים בכיח (-95.4 לעומת -37.9; p=0.0063) בקרב החולים שטופלו ב-Reslizumab והבדל לא משמעותי בשיעור החרפות האסתמה (8% לעומת 19%; p=0.0833).

החוקרים מציינים כי חולים עם פוליפים נזאליים הראו את התגובה הניכרת ביותר לטיפול ב-Reslizumab, עם שיפור במדד ה-ACQ של 1.0 לעומת 0.1 בקבוצת הביקורת (p=0.01) ושיפור דומה בתפקוד הריאתי.

לטענת החוקרים, השימוש ב-Reslizumab נסבל היטב. נאזופרינגיטיס הייתה שכיחה יותר בקרב אלו המטופלים בתכשיר בהשוואה לאלו שקיבלו תרופת דמה (20% לעומת 9%).

החוקרים מסבירים כי קיים צורך בתרופות נוספות לחולים עם אסתמה חמורה. כיום, הם מוסיפים, קיים רק נוגדן מונוקלונלי אחד שאושר לשימוש עבור אסתמה חמורה (Omalizumab). לדבריהם, רק תת-קבוצה מבין החולים מגיבים לטיפול בתרופה זו.

בנוסף, טוענים החוקרים כי קיימת הטרוגניות רבה בקרב חולים עם אסתמה חמורה. כך למשל, לחלקם ישנן רמות גבוהות של אאוזינופילים ולחלקם לא. לדבריהם, העיקרון העומד בבסיס מחקרם זה הינו כי יש לזהות תת-קבוצה של החולים ולתת להם טיפול ממוקד מטרה, בניגוד לטיפול בכולם בנוגדן מונוקלונאלי בצורה גורפת. המדובר בטיפולים יקרים, הם מוסיפים, כך שהרעיון הוא לטפל בהם בחולים הצפויים להגיב לטיפול במידה הרבה ביותר.

מתוך הכנס השנתי של ה-American College of Allergy, Asthma and Immunology (ACAAI) אשר נערך בפיניקס, אריזונה, בחודש נובמבר 2010.

לידיעה במדסקייפ