בכנס השנתי ה-48 של Infectious Diseases Society of America מדווחים חוקרים כי החיסון שניתן בשנה שעברה כנגד שפעת H1N1 היה בטוח בנשים הרות ונסבל היטב. לא תועדו הבדלים בדיווחים אודות תופעות לוואי בין נשים שלא חוסנו ונשים שחוסנו כנגד H1N1 בלבד או בשילוב עם חיסון כנגד שפעת עונתית, למעט רגישות בזרוע.

בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, שיעורי האשפוזים והתמותה של נשים הרות היו גבוהים יותר במהלך עונת הזיהום בנגיפי H1N1 בשנת 2009. בארה”ב הועברה הנחייה לפיה נשים הרות היו בעדיפות גבוהה לקבלת החיסון כנגד H1N1. במחקרים מוקדמים, החיסון כנגד H1N1 נמצא בטוח כמו החיסון כנגד שפעת עונתית. החוקרים ביקשו לבחון את פרופיל הבטיחות של החיסון לאחר אישורו.

מדגם המחקר כלל נשים הרות בגילאי 18 ומעלה (767 נשים הרות, גיל הריון של פחות מ-38 שבועות הריון), שלא חוסנו למעלה מ-24 שעות טרם הגיוס למחקר. הנשים מילאו יומן יומי להערכת חום ותסמינים במהלך 14 ימים.

גיל האם הממוצע בתחילת המחקר עמד על 28 שנים, גיל ההריון הממוצע עמד על 18 שבועות. מבין 767 הנשים, 68% לא חוסנו כלל, 25% חוסנו כנגד H1N1 בלבד, 6% חוסנו כנגד H1N1 ושפעת עונתית ו-1% קיבלו רק את החיסון כנגד שפעת עונתית. כ-36% קיבלו את החיסון כנגד H1N1 בטרימסטר הראשון (לבד או בשילוב עם החיסון כנגד שפעת עונתית), 28% חוסנו בטרימסטר השני ו-24% חוסנו בטרימסטר השלישי.

החוקרים הצליחו לאסוף נתונים מלאים אודות התסמינים מ-571 נשים. התסמין הנפוץ ביותר, שדווח לפחות ביום אחד במהלך תקופת המחקר, היה כאבי ראש (שכיחות של 43%-63%). התסמינים הבאים (בשכיחות יורדת) היו בחילות (38%-49%), כאבי שרירים (כ-30%),  רגישות בזרוע (כ-25%), צמרמורות (כ-20%) ושלשולים (כ-10%). חלק קטן מהמשתתפות דיווחו על פריחה.

עבור כל התסמינים למעט רגישות בזרוע, החוקרים לא זיהו הבדלים בין נשים שקיבלו חיסון כנגד H1N1 בלבד או עם החיסון לשפעת עונתית, ובין נשים שלא חוסנו כלל. כ-64% מהנשים שחוסנו כנגד H1N1 בלבד דיווחו על רגישות בזרוע, וכך גם 71% מהנשים שקיבלו את שני החיסונים; רק כ-2% מהנשים שלא חוסנו דיווחו על תופעה דומה.

מבין 20% הנשים שדיווחו על כאבי ראש, לרוב היה מדובר בהפרעה קלה, כאשר רק 12%-18% מהן דיווחו על כאב בדרגה בינונית או חמורה. לא תועדו הבדלים בדיווחים בין נשים מחוסנות ולא-מחוסנות. בדומה, רק כ-20% מהנשים דיווחו על בחילות, לרוב קלות, ושכיחות בחילות לא הייתה שונה בין הקבוצות. רק כ-10% דיווחו על כאבי שרירים, שלרוב היו קלים ולא היו שונים מהמצב בנשים לא-מחוסנות. רגישות בזרוע כמעט לא הופיעה בקבוצת הנשים הלא-מחוסנות, ולרוב הייתה קלה בקרב נשים מחוסנות.

מגבלות המחקר נבעו מכך שמדובר היה בנתונים לא-מאומתים, המבוססים על דיווחים עצמיים, כאשר המשתתפות העריכו באופן סובייקטיבי את נוכחות וחומרת התסמינים. כמו כן, תקופת הדיווח הוגבלה ל-14 ימים, לא נבחנו תופעות לוואי לא-נפוצות, וייתכן כי אוכלוסיית המחקר אינה משקפת את כלל האוכלוסייה.

החוקרים מסכמים וכתבים כי מהמחקר הנוכחי, שכלל למעלה מ-700 נשים, לא עולים סיבוכים חמורים בטווח הקצר לאחר חיסון כנגד שפעת H1N1. תופעות הלוואי המדווחות היו מינימאליות, ולא תועדו הבדלים בשכיחות תופעות הלוואי בין נשים שחוסנו ואלו שלא חוסנו, למעט רגישות בזרוע.

 מהם הגורמים המשפיעים החלטת נשים הרות לקבל את החיסון

במחקר נוסף שהוצג באותו כנס ביקשו החוקרים לזהות את הגורמים המשפיעים על קבלת החיסון כנגד H1N1 בקרב נשים הרות. לדבריהם, מדובר באוכלוסיה עם השיעורים הנמוכים ביותר של קבלת החיסון כנגד שפעת H1N1 מבין כלל האוכלוסיות בעדיפות-גבוהה, עם שיעורי התמותה גבוהים באופן לא-פרופציונאלי.

במסגרת המחקר חולקו לאימהות חדשות שאלונים שכללו 12 שאלות, 1-2 ימים לאחר הלידה, בתקופה שבין 1 בפברואר ועד 15 באפריל, 2010. מבין 307 נשים, 62% חוסנו כנגד שפעת H1N1 ו-32% סירבו לקבלת החיסון.

מניתוח הנתונים עולה כי המלצת הרופא הייתה אחד הגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר לקבלת החיסון כנגד H1N1 (יחס סיכויים של 6.9). במידה והאישה קיבלה את החיסון כנגד שפעת עונתית בזמן הריון, הסיכוי לקבלת החיסון כנגד שפעת H1N1 היה גבוה יותר גם כן (יחס סיכויים של 4.4). בנוסף, מתן החיסון לחלק או לכל בני המשפחה לווה בסיכוי מוגבר למתן החיסון לאישה הרה (יחס סיכויים של 2.8).

בקרב נשים שסירבו לקבלת החיסון, חששות בנוגע לבטיחות החיסון היו המכשול העיקרי. נשים רבות שלא חוסנו דיווחו כי לא היו מודעות לכך שהיו בסיכון מוגבר לזיהום בנגיף H1N1.

החוקרים מדגישים את חשיבות ההמלצה לחיסון מצד הרופא המטפל ואת הצורך בהמשך מעקב מיילדותי לחיזוק המסר ושמירה על שיעורי חיסון גבוה בקרב נשים הרות.

Infectious Diseases Society of America (IDSA) 48th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ