מחלות זיהומיות

הסיכון לזיהום בחיידקי סטרפטוקוק גבוה יותר בעקבות זריקות לתוך הזגוגית מניתוחי עיניים (מתוך הכנס השנתי של AAO ו-MEACO)

במסגרת הכנס השנתי של American Academy of Ophthalmology ו-Middle East Africa Council of Ophthalmology הוצג מחקר בו דיווחו חוקרים כי חיידקי סטרפטוקוק מבודדים בתדירות הרבה יותר גבוהה בתרביות אנדופתלמיטיס לאחר זריקות לתוך הזגוגית של anti-VEGF, בהשוואה לניתוחי עיניים.

לדברי החוקרים, על רופאי עיניים לשקול נקיטת טכניקות סטריליות נוספות במהלך זריקות אלו, במטרה למנוע חשיפה של החולים לסיבוכים מסכני-חיים עקב אנדופתלמיטיס על-רקע זיהום סטרפטוקוק.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים בספרות הרפואית האמריקאית משנת 2005 עד 2009. הם זיהו 16 מאמרים שדיווחו על הפתוגן האחראי לאנדופתלמיטיס לאחר זריקה לתוך הזגוגית. כצפוי, מקרי אנדופתלמיטיס היו נדירים, עם שכיחות של 54 מבין 105,531 זריקות. רק ב-26 היו תרביות חיוביות. מרבית הפתוגנים האחראיים היו חיידקי CONS (Coagulase-Negative Staphylococcus).

עם זאת, ב-30.8% מהמקרים (8 מבין 26) גדלו בתרביות חיידקי סטרפטוקוק, שיעור גבוה פי 3-4 בהשוואה להיארעות המדווחת בספרות אודות מקרי אנדופתלמיטיס לאחר ניתוח. ההיארעות של אנדופתלמיטיס על-רקע סטרפטוקוק לאחר ניתוח נעה בין 0% לאחר ויטרקטומיה, ל-8.2%-9.2% לאחר ניתוח קטרקט.

החוקרים ניסו לזהות את המקור האפשרי לזיהומי סטרפטוקוק. הם מצאו מספר מחקרים שדיווחו על דלקת קרום המוח על-רקע סטרפטוקוק לאחר ניקור הדורה. מניתוחי מחקרים אלו עולה כי המקור לפתוגן האחראי במרבית המקרים הללו היה הפלאורה של הפה של הרופא.

כתוצאה מכך ה-CDC המליץ בשנת 2007 על חבישת מסכות כירורגיות בעת ביצוע פרוצדורה ספינאלית .

רופאי עיניים לעיתים קרובות נדרשים לתת הוראות למטופל במהלך הזריקות, ולעיתים קיימת שיחת חולין. ככל הנראה הטיפות מהפה של הרופא מתיזות לתוך עינו של המטופל ובאופן זה הרופאים עשויים לזהם את שדה הזריקה או המחט.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים לאישור הממצאים, ובהתאם לנקוט באמצעים הנדרשים, דוגמת הקפדה על מסיכות כירורגיות, הימנעות משיעול, שיחה או התעטשות בזמן הפרוצדורה.

American Academy of Ophthalmology (AAO) and Middle East Africa Council of Ophthalmology (MEACO) 2010 Joint Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בעשורים האחרונים חלה ירידה בשיעורי אנדופתלמיטיס לאחר פרוצדורות תוך-עיניות (JAMA Ophthalmol)

    בעשורים האחרונים חלה ירידה בשיעורי אנדופתלמיטיס לאחר פרוצדורות תוך-עיניות (JAMA Ophthalmol)

    ממחקר המבוסס על מאגר נתונים גדול בארצות הברית לאורך למעלה מעשרים שנים עולה כי בשני העשורים האחרונים חלה ירידה עקבית בשיעורי אנדופתלמיטיס לאחר פרוצדורות תוך-עיניות, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology.  מהנתונים עולה עוד כי שיעורי ניתוחי זגוגית מיידיים כטיפול העיקרי ירדו בהדרגה לאורך הזמן. המחקר כלל נתונים ממאגר Clinformatics Data Mart […]

  • גורמי סיכון לאובדן ראיה חמור בחולים עם גלאוקומה ניאווסקולארית (Clin Ophthalmol)

    גורמי סיכון לאובדן ראיה חמור בחולים עם גלאוקומה ניאווסקולארית (Clin Ophthalmol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Ophthalmology עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון אפשריים להתקדמות ירידה בראיה בקרב חולים עם גלאוקומה ניאווסקולארית, כולל שלב המחלה באבחנה, גיל, מין, היסטוריה של סוכרת מסוג 2 ומצב ביטוחי. מניעה ואבחנה מוצלחת של גלאוקומה ניאווסקולארית, העלולה להוביל לעליה בלחץ תוך-עיני ואובדן ראיה משמעותי, כוללות הבנה מעמיקה של הגורמים […]

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים בדרגת דיוק גבוהה על-בסיס תמונות במכשירים הניידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך נערך בבית חולים בשנחאי בין תחילת אוקטובר בשנת 2022 ועד סוף ספטמבר בשנת 2023 וכלל 476 ילדים עם אבחנה של קוצר ראיה (251 ילדים), פזילה (180 […]

  • אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    בחולים עם גידולים היוצרים לחץ על הכיאסמה, המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות טובות מבחינת הראייה הינו ניתוח בשלב מוקדם. החולים עשויים לא להיות מודעים למצב התחלתי של לחץ על הכיאסמה עד לשלב מתקדם יותר בו איבוד השדה עמוק או מגיע למרכז. גם במרפאת גלאוקומה בה מבצעים מעקב של שדה הראייה  קיימת סכנה של אבחנה מאוחרת של […]

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה