מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Journal of Advanced Nursing נסקרות ההעדפות של אנשים מבוגרים ביחס לחיסון כנגד שפעת בתשע מדינות. לדברי החוקרים, ממצאיהם עשויים לסייע בהכוונת אסטרטגיות לשיפור הזמינות וההיענות של החיסון כנגד שפעת באוכלוסיה זו.

החוקרים ביקשו לבחון ולתאר את הגורמים המשפיעים על העדפותיהם והיענותם של אנשים מבוגרים ביחס לחיסון כנגד שפעת בתשע מדינות. לדבריהם, שיעורי ביצוע החיסון בקרב האוכלוסיה המבוגרת במדינות רבות נותרים נמוכים מאלו המומלצים על פי ה-World Health Organization (WHO). הם מדווחים כי אנשים מבוגרים אשר על פי תפישתם פגיעים יותר לשפעת ולחומרתה, כמו גם כאלו הרואים יתרונות רבים יותר כתוצאה מקבלת החיסון, נוטים להתחסן בשיעור גבוה יותר, בעוד שאלו אשר בתפישתם לחיסון מגרעות רבות יותר פחות צפויים לעשות כן.

מטרת המחקר הייתה לקבוע מדוע רבות מהמדינות שנבדקו אינן מגיעות לסף השיעור של 75% להתחסנות כנגד שפעת מדי שנה המומלץ מטעם ה-WHO, וזאת במיוחד מאחר ואפידמיות שנתיות של המחלה גורמות לעד חצי מיליון מקרי תמותה מדי שנה, כשמרבית המקרים מתרחשים במדינות מתועשות ובקרב אנשים שגילם למעלה מ-65 שנים.

בשנת 2007 עלה בידם של החוקרים לגייס למחקר 208 אנשים מבוגרים מתשע מדינות עם מערכות בריאות שונות- סין, אינדונזיה, תורכיה, קוריאה, יוון, קנדה, בריטניה, ברזיל וניגריה. הנבדקים נרשמו ל-14 קבוצות של מחוסנים ו-12 קבוצות של נבדקים שאינם מחוסנים, בהן דנו בחוויותיהם ותפישותיהם ביחס לשפעת, לחיסון כנגדה ולקידום ביצוע החיסון.

על מנת לקדם הבנה מעמיקה יותר של ההתנהגות הקשורה בחיסון כנגד שפעת בקרב אנשים מבוגרים, זיהו החוקרים 5 תימות ויצרו מערכת היפותטית הקושרת בין נקודות אלו. הם מסבירים כי התנהגויות הקשורות באמונות שונות ביחס לחיסונים השפיעו על העדפות הנבדקים בנושא. אמונות אלו התבססו על הערכת הנבדקים את המידה בה הם פגיעים בפני מחלת השפעת, חומרת המחלה, והיעילות הנתפשת של החיסון, וכן חישוביהם האישיים ביחס לעלויות החיסון, ההוצאות הבריאותיות והחברתיות.

החוקרים מוסיפים כי פעולות הננקטות לקידום ביצוע החיסונים וזמינות החיסון השפיעו אף הם על ההיענות של הנבדקים לחיסון כנגד שפעת. לדבריהם, הכיסוי שמספק החיסון נטה להיות גבוה יותר במדינות בהן התבססו אמונות נורמטיביות התומכות בקבלת החיסון. המערכת ההיפותטית שיצרו על בסיס תוצאות המחקר הנוכחי עשויה לטענתם לספק הכוונה למערכת הבריאות בפיתוח אסטרטגיות לקידום אמונות נורמטיביות של אנשים מבוגרים התומכות בביצוע החיסון, מספקות פעולות לקידומו ומגבירות את זמינותו.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לנבדקים אשר חוסנו, אלו שבחרו שלא להתחסן נטו להתבסס יותר על הרגלי בריאות מסורתיים, וכן נטו להראות מצב בריאותי כללי טוב יותר והיגיינת ידיים טובה יותר. כך למשל, הם מציינים כי חלק מהאמונות והרגלי הבריאות המסורתיים אשר נצפו בקרב אלו שבחרו שלא להתחסן כללו צריכת אגסים מאודים, קבלת עיסוי מרגיע או שפשוף מטבע בעור.

לטענת החוקרים, המערכת ההיפותטית שבנו הינה מקיפה יותר מאשר מודל האמונות הבריאותיות בכל הנוגע להסבר ההתנהגות הקשורה בחיסון בקרב אנשים מבוגרים במדינות עם סוגים שונים של מימון מערכת הבריאות ותרבויות שולטות שונות. הם מוסיפים כי מערכת זו עשויה לתרום להמשך המחקר ביחס להתנהגויות חיסון וכן לפיתוח התערבויות שמטרתן הגברת כיסוי החיסון באוכלוסיות מבוגרות. לפיכך, הם ממליצים כי פיתוח תוכניות חיסונים במחקרים עתידיים יתבסס על השערותיהם, במטרה להניע ולקדם את קבלת החיסון בקרב אנשים מבוגרים ובדיקת יעילותן.

J Advanced Nursing. 2010;66:2297-2308

לידיעה במדסקייפ