J.Craig Baumgartner DDS,phD,and Tian Xia,DDS Jornal of Endodontic 2003 29:1;44-47
מטרת המחקר היא לבדוק את עמידות החיידקים אשר נמצאים בטיפול אנדודונטי לאנטיביוטיקה הניתנת ע”י הרופא המטפל.
מהלך – נאספו 98 קבוצות חיידקים אשר נשאבו מתעלות שורש מזוהמות, בבדיקה השתמשו ב-6 סוגים של אנטיביוטיקה:
penicillin V, amoxicillin, amoxicillin+ clavulanic acid, clindamycin, metronidazole and clarithromycin.
השפעת האנטיביוטיקה על החיידקים הייתה:
Penicillin V 85%
Amoxicillin 91%
Amoxicillin+ clavulanic acid 100%
Clindamycin 96%
Metronidazol 45%
Metronidazol הייתה בעלת ההשפעה הפחותה על החיידקים אך בדרך כלל היא ניתנת עם Penicillin V, Clarithromycin ועדיין נבדקת בקרב החוקרים.
בעבר בדקו את רגישות החיידקים לאנטיביוטיקה בשיטות שונות כגון: diffusion test, agar dilution, and microand macro-broth dilution disk וכן לא נבדקו חיידקים אנארובים וגדילתם .
מחקר זה נבדק בשיטת Etest המבוססת על יכולת התפשטות הדרגתית של האנטיביוטיקה על החיידקים.
שיטות וחומרים: 98 קבוצות חיידקים נאספו מ12 שורשי שיניים אשר סבלו מאבסס, החיידקים נשאבו בעזרת מחט סטרילית , וחולקו לסוגי חיידקים אירובים ואנאירובים. החיידקים הונחו וגודלו בתוך צלחת מעבדתית. נלקחו 6 רצועות של Etest המכילות סוגי אנטיביוטיקה שונים והונחו בתוך הצלחת .
לאחר מכן נקראו האזורים סביב רצועות האנטיביוטיקה והשפעתם על החיידקים :
Penicillin V 85%
Amoxicillin 91%
Amoxicillin+ clavulanic acid 100%
Clindamycin 96%
Metronidazol 45%
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!