מה הסיכון בטיפול בנוגדי טסיות לפני שבץ וטיפול תרומבוליטי? (JAMA Neurology)

חולים עם שבץ איסכמי המטופלים בנוגד טסיות נמצאים בסיכון גבוה יותר לדימום תוך גולגולתי סימפטומטי לאחר תרומבוליזה, אך הסיכון המוגבר המוחלט קטן יחסית, כך הראו תוצאות מחקר שפורסם ב-JAMA Neurology

חולים עם שבץ איסכמי המטופלים בנוגד טסיות נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לדימום תוך גולגולתי סימפטומטי לאחר תרומבוליזה, אך הסיכון המוגבר המוחלט קטן יחסית, כך הראו תוצאות מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו ב-JAMA Neurology.

הממצאים מרגיעים, שכן רופאים עלולים להסס לטפל בתרומבוליזה כמו IV tissue plasminogen activator (IV-tPA) לחולים בטיפול עם נוגד טסיות, ובמיוחד בטיפול נגד טסיות כפול (DAPT), אמרה החוקרת הראשית של המחקר. היא הוסיפה כי “המחקר הראה ששיעורי הדימום כתוצאה מתרומבוליזה אינם מוגזמים ואינם מצדיקים מניעת טיפול פוטנציאלי מציל חיים כאשר חולה עם שבץ מוחי איסכמי מגיע למחלקת המיון”.

IV-tPA מומלץ לחולים עם שבץ איסכמי חריף תוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים על מנת להפחית תחלואה הקשורה לשבץ. הטיפול טומן בחובו סיכון לדימום תוך גולגולתי סימפטומטי, אך לא היה ברור באיזו מידה טיפול נוגד טסיות לפני השבץ משפיע על סיכון זה.

המחקר כלל 321,819 חולים שטופלו לשבץ עם IV-tPA תוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים. מכלל אוכלוסיית המחקר, 56.7% לא טופלו בטיפול נוגד טסיות, 36.5% טופלו בטיפול נוגד טסיות יחיד (SAPT), ו-6.8% ב-DAPT לפני הטיפול ב-IV-tPA.

התוצא העיקרי של המחקר היה דימום תוך גולגולתי סימפטומטי שתועד על ידי הדמיה ורישום של רופא המעיד על הידרדרות קלינית עקב דימום, תוך 36 שעות ממתן IV-tPA. דימום תוך גולגולתי סימפטומטי התרחש ב-2.9% מאלו שלא נטלו טיפול נוגד טסיות, 3.8% בקרב אלו שנטלו SAPT ו-4.1% בקרב חולים שטופלו ב-DAPT. לאחר סיווג משנה והתאמות של ציון נטייה, הסיכון היה גבוה ב-13% עם חשיפה ל-SAPT לפני השבץ (יחס סיכויים [OR], 1.13; P < .001) וב-28% גבוה יותר עם חשיפה ל-DAPT לפני השבץ (OR, 1.28; P < .001) בהשוואה לקבוצה ללא חשיפה לנוגד טסיות. בנוסף, חשיפה ל-DAPT הייתה קשורה באופן עצמאי לסיכון מוגבר בהשוואה לחשיפה ל-SAPT בלבד (OR, 1.18; P < .001).

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    בדיקת קפסולה והשלמת אנדוסקופיה כפולת בלון של המעי (Double Balloon Enteroscopy) מסייעות בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק מעבר לאלו הניתנים לאבחון באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Digestive and Liver Disease. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים ממליצים על השלמת בדיקת קפסולה ולאחריה אנטרוסקופיה לאבחנה ומעקב אחר מחלת צליאק […]

  • טיפול ב-Tafasitamab משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם לימפומה פוליקולארית מתקדמת (מתוך הודעת Incyte)

    טיפול ב-Tafasitamab משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם לימפומה פוליקולארית מתקדמת (מתוך הודעת Incyte)

    הוספת Tafasitamab (מינג’ובי) לטיפול ב-Lenalidomide ו-Rituximab שיפר את התוצאות בחולים עם לימפומה פוליקולארית חוזרת או עמידה לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר inMIND כפי שדווח על-ידי היצרן. המומחים מסבירים כי Tafasitamab הינו נוגדן חד-שבטי הומאני כנגד CD19. התכשיר מאושר לשימוש בארצות הברית בשילוב עם Lenalidomide לטיפול במבוגרים עם לימפומה חוזרת או עמידה מסוג DLBCL (או […]

  • סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    בני ובנות זוג של חולים עם מחלה ממארת מצויים בסיכון מוגבר לאובדנות, בפרט במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת המחלה הממארת אצל בן/בת זוגם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר והפרעות פסיכיאטריות משמעותיות בקרב בני ובנות זוג […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה