תוצאות חיוביות לגרייה חשמלית מוחית לטיפול באינסומניה (J Psychiatr Res)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research עולה כי גריית מוחית חשמלית בזרם מתחלף (Transcranial Alternating Current Stimulation, או tACS), גישה לא-פולשנית המבוססת על זרם חשמלי בעצימות נמוכה להשפעה על פעילות מוחית, מהווה התערבות יעילה לטיפול במקרים של אינסומניה כרונית, בפרט בקשישים.

החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות שכלל 124 מבוגרים עם אינסומניה כרונית (קשיי הירדמות או אחזקת שינה ויקיצה מוקדמת בבוקר לפחות שלוש פעמים בשבוע לאורך שלושה חודשים ומעלה) בגיל ממוצע של 51 שנים, אשר טופלו בשני מרכזים בסין. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות (tACS) או ביקורת (טיפול דמה).

החולים השלימו עשרים מפגשים בני 40 דקות לאורך ארבעה שבועות; ההתערבות כללה מיקום שלוש אלקטרודות על הקרקפת והעברת זרם של 15 mA בתדירות של 77.5 Hz, בעוד שבקבוצת הביקורת לא ניתן כל גירוי חשמלי.

התוצא העיקרי היה מדד PSQI (או Pittsburgh Sleep Quality Index) בגרסה מותאמת לסין, כמו גם חביון תחילת שינה, זמן שינה כולל, יעילות שינה, איכות שינה והפרעות יומיות (דוגמת עייפות והפרעות קשב). תוצאים משניים כללו את מדד HAMD (או Hamilton Depression Scale), HAMA (או Hamilton Anxiety Scale), CGI-SI (או Clinical Global Impression Severity of Illness), מדד CGI-GI (או Clinical Global Impression Global Improvement) ומדד CGI-EI (או Clinical Global Impression Efficacy Index).

מאחר ושיעורי אינסומניה עולים עם הגיל, החקורים בחנו את ההשפעה של גיל על יתרונות הטיפול ע”י חלוקת המשתתפים לשתי קבוצות (פחות מ-50 שנים או 50 שנים ומעלה).

בקרב 120 משתתפים שהשלימו את המחקר, טיפול tACS הוביל לירידה מובהקת סטטיסטית בחומרת אינסומניה לעומת קבוצת הביקורת (יתרון משוער לפי מספר נקודות במדד PSQI של 2.61, P<0.001).

עוד מדווחים החוקרים על יתרון מובהק סטטיסטית של tACS בהערכת זמן שינה כולל (0.65-, p=0.002), יעילות שינה (1.05, p<0.001), איכות שינה (0.82, p=0.003) והפרעות יומיות (0.91, p<0.001).

הטיפול ב-tACS הדגים השפעה משמעותית על מדדי CGI-SI (0.84, p<0.001), CGI-GI (0.74, p<0.001) ו-CGI-EI (0.71-, p<0.001), אך לא תועדה השפעה משמעותית על מדדי HAMD ו-HAMA, ככל הנראה לאורך שיעורים נמוכים יחסית של דיכאון וחרדה בקרב המשתתפים בתחילת המחקר.

בקרב חולים מבוגרם יותר, אך לא בצעירים, הטיפול ב-tACS הוביל ליתרון משמעותי באיכות השינה, יעילות השינה, מדד PSQI, מדדי CGI-SI, CGI-GI ו-CGI-EI.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו תורמים להבנה טובה יותר של אינסומניה כרונית ועשויות לסייע בפיתוח גישות טיפול חדשות לטיפול באינסומניה כרונית.

J Psychiatr Res, Dec 29, 2023

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

  • עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    הפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) עשויה להביא לעליה בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה בגברים יוצאי צבא מבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר תאומים חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה בשינה ובין הפרעת דחק בתר חבלתית, אך היקף הקשר לא […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה