2 מחקרים חדשים מדגישים את היתרון בהוספת אימונותרפיה לכימותרפיה בסרטן רירית הרחם מתקדם או חוזר, ומעלים שאלות באשר לתועלת הנוספת בהוספת olaparib, מעכב PARP, לשילוב של כימותרפיה ואימונותרפיה. 2 המחקרים הוצגו בכנס השנתי של האגודה האירופית לאונקולוגיה רפואית (ESMO) 2023.
המחקר הראשון, AtTENd, כלל יותר מ-550 חולות עם מחלה מתקדמת שאובחנה לאחרונה או חוזרת שחולקו באקראי לנוגדן PD-L1 atezolizumab (Tecentriq) או לפלצבו כתוספת לכימותרפיה ולאחר מכן לטיפול תחזוקה ב-atezolizumab או פלצבו.
לפי המחקר, הוספת אימונותרפיה לכימותרפיה שיפרה את ההישרדות ללא התקדמות (PFS), כ-28.1% לעומת 17% לאחר שנתיים. השיפור ב-PFS היה בולט הרבה יותר בקרב חולות עם מחלה עם dMMR (mismatch repair-deficient) – כ-50.4% לעומת 16% לאחר שנתיים. חולות עם מחלה עם dMMR שקיבלו atezolizumab הדגימו גם יתרון בהישרדות כללית, על פי ממצאים מניתוח ביניים.
בניסוי השני, מחקר ה-DUO-E שהוצג באותו מפגש, כמעט 720 חולות עם סרטן רירית הרחם מתקדם או חוזר שאובחנו לאחרונה חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות: כימותרפיה בלבד עם פלצבו כתחזוקה, כימותרפיה בתוספת durvalumab (Imfinzi) עם תחזוקה של durvalumab, או כימותרפיה בתוספת durvalumab עם durvalumab תחזוקה ו-olaparib מעכב PARP.
המחקר הראה כי הוספת Durvalumab לכימותרפיה ואחריה Durvalumab כתחזוקה עם או בלי olaparib הוביל לשיפור משמעותי ב-PFS בהשוואה לכימותרפיה בלבד. גם בניסוי זה, בדומה לניסוי ה-AtTEnd, ה-PFS הייתה בולטת יותר בחולי dMMR.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!