במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגילאי 55 שנים ומעלה עם סרטן שד לומינאלי בשלב T1N0 ובדרגה 1 או 2, שיעורי הישנות הממאירות חמש שנים לאחר ניתוח משמר-שד וטיפול הורמונאלי היו נמוכים מאוד ללא טיפול קרינתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול קרינתי אדג’וונטי משמש לאחר ניתוח משמר-שד להפחתת הסיכון להישנות מקומית. עם זאת, מדובר בטיפול יקר, הכרוך בתופעות לוואי בטווח הקצר והארוך. גורמים קליניים ופתולוגיים לבדם אינם מסייעים רבות בזיהוי נשים בסיכון נמוך להישנות מקומית בהן ניתן לוותר על טיפול קרינתי. מאפיינים מולקולאריים של הממאירות עשויים לספק מידע פרוגנוסטי חשוב בהקשר זה.
מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל נשים בגילאי 55 שנים ומעלה, לאחר ניתוח משמר-שד בשל גידול לומינאלי מסוג A (לפחות 1% קולטנים חיוביים לאסטרוגן, מעל 20% קולטנים חיוביים לפרוגסטרון, שלילי ל-HER2, מדד Ki-67 של עד 13.25%), בשלב T1N0 (קטן מ-2 ס”מ, ללא מעורבות קשריות לימפה), לאחר טיפול אנדוקריני משלים. נשים שענו על קריטריוני המחקר גויסו למחקר והושלמה הערכה אימונו-היסטוכימית ואלו עם מדד Ki67 של עד 13.25% לא קיבלו טיפול קרינתי.
התוצא העיקרי היה הישנות מקומית בשד באותו צד. בהתייעצות עם מומחי קרינה והנשים עם סרטן שד, החוקרים קבעו כי אם הסף העליון לרווח בר-סמך של 90% להיארעות מצטברת לאחר חמש שנים היה קטן מ-5%, אזי מדובר בטווח סיכון מתקבל על הדעת להישנות מקומית לאחר חמש שנים.
מבין 740 נשים שנרשמו למחקר, 500 נשים שענו על קריטריוני המחקר נכללו בניתוח הנתונים. לאחר חמש שנים, שיעורי ההישנות עמדו על 2.3% (רווח בר-סמך 90% של 1.3-3.8), תוצאה שענתה על הגבול שהוגדר מראש. סרטן שד בצד הנגדי דווח ב-1.9% מהנשים (רווח בר-סמך 90% של 1.1-3.2) ושיעורי הישנות מכל-סוג עמדו על 2.7% (רווח בר-סמך 90% של 1.6-4.1).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים עם ממאירות לומינאלית של השד בשלב מוקדם ניתן לוותר על טיפול קרינתי לאחר ניתוח משמר-שד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!