במאמר שפורסם בכתב בעת Circulation: Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מודל ייעודי עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל וללא אבחנה של פרפור פרוזדורים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל וללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים. כעת הם ביקשו לפתח מודל סיכון פשוט לניבוי אירוע מוחי בחולים שלקחו חלק במחקרי I-PRESERVE (או Irbesartan in Heart Failure with Preserved Systolic Function) ו-PARAGON-HF (או Efficacy and Safety of LCZ696 Compared to Valsartan, on Morbidity and Mortality in Heart Failure Patients with Preserved Ejection Fraction). מודל הסיכון כלל שלושה משתנים: היסטוריה של אירוע מוחי קודם, סוכרת תחת טיפול באינסולין ורמות NT-proBNP בדם.
מדגם המחקר כלל 8,924 חולים, מהם 5,126 ללא פרפור פרוזדורים בתחילת המחקר.
מבין החולים ללא פרפור פרוזדורים, 190 חולים (3.7%) פיתחו אירוע מוחי לאורך חציון מעקב של 3.6 שנים (שיעור של 10.5 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל). הסיכון לאירוע מוחי עלה עם עליה במדד הסיכון: יחס הסיכון עמד על 1.78 בשלישון השני (רווח בר-סמך 95% של 1.17-2.71) ועל 3.03 בשלישון השלישי (יחס סיכון של 2.06-4.47), בהשוואה לשלישון הראשון.
בחולים בשלישון השלישי, שיעורי הופעת אירוע מוחי עמדו על 17.7 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל, בדומה לזה שתואר בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינם תחת טיפול נוגד-קרישה (20.7 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל) ובאלו עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול נוגד-קרישה (14.5 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל).
המודל הדגים יכולת הבחנה טובה (C-index = 0.81) וניתן לקבל ציון פשוט על-בסיס המודל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מודל סיכון פשו ט עשוי לסייע בזיהוי תת-קבוצה של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, ללא פרפור פרוזדורים, המצויים בסיכון גבוה לאירוע מוחי. מאזן סיכון-תועלת בחולים אלו עשוי לתמוך בטיפול נוגד-קרישה מניעתי, אך דרושים מחקרים פרוספקטיביים בכדי לסייע במענה על סוגיה זו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!