מחקר שנערך לאחרונה גילה כי שתלי דקסמתזון מציעים את הטיפול היעיל ביותר עבור בצקת מקולרית מתמשכת או חוזרת המופיעה לעיתים קרובות בקרב מטופלים עם אובאיטיס. המחקר שפורסם ב- Ophthalmology ב-13 ביוני 2023, השווה את תוצאותיהם של שלושה טיפולים תוך-עיניים בבצקת מקולרית זו. הטיפולים כללו החדרת שתל דקסמתזון (Ozurdex), זריקות של anti-VEGF מסוג Ranibizumab (Lucentis) וזריקות של מתוטרקסט. ממצאי המחקר, אשר בוצע ב-33 מרכזים קליניים ברחבי ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה והודו, אישרו את היעילות של טיפול בסטרואידים תוך עיניים בהשוואה לטיפול פומי.
המחקר כלל 194 מטופלים שסבלו מאובאיטיס מאוזנת אך מבצקת מקולרית מתמשכת או חוזרת, וטופלו בעבר, לפחות פעם אחת, בזריקה תוך-עינית של קורטיקוסטרואידים. בסוף המחקר נמצא כי השימוש בשתל דקסמתזון היה קשור להפחתה של 35% בנפיחות הרשתית, לעומת 22% בקרב קבוצת ה-Ranibizumab ו-11% בקרב קבוצת המתוטרקסט (P=0.02). כמו כן שיפור בראיה נצפה רק בקבוצה שטופלה בשתל הדקסמתזון (P < .001).
החוקרת הראשית, פרופ’ נישה אצ’ריה, המחלקה לרפואת עיניים, אפידמיולוגיה וביוסטטיסטיקה באוניברסיטה בקליפורניה, סן פרנסיסקו, אמרה כי “תוצאות אלו מצביעות על כך שטיפול בקורטיקוסטרואידים תוך-עיניים, צריך להיות הטיפול המועדף במקרים אלו, אלא אם כן ישנה התווית נגד”. היא הוסיפה כי “טיפול ב-anti-VEGF ניתן בדרך כלל אחת לחודש למשך 3 חודשים, טיפול ב-Methotrexate כל 4 עד 8 שבועות, בעוד שתל הדקסמתזון מוזרק בשנית רק לאחר 8 שבועות”. לפיכך, השתל הינו עם הנטל הטיפולי הנמוך ביותר מבין הטיפולים שנחקרו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!