במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מיגרנה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית, כאשר במקרים של מיגרנה כרונית וחמורה תועד סיכון גבוה עוד יותר להתפתחות המחלה העינית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין נוכחות וחומרת מיגרנה ובין התפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית על-בסיס נתונים מבוססי-אוכלוסייה ממאגר Korean National Health Insurance Service.
מאגר הנתונים הקוריאני כלל מידע אודות למעלה מ-2.7 מיליון מבוגרים בגילאי 40 שנים ומעלה והחוקרים בחנו את הסיכון להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית בין 2009 עד 2018. הם סיווגו את המשתתפים לשלוש קבוצות: ביקורות בריאות, משתתפים עם מיגרנה קלה ואלו עם מיגרנה חמורה. ניתוח לפי תתי-קבוצות כלל סיווג לפי גיל, מין, אורחות חיים (עישון, שתיית אלכוהול ומדד מסת גוף) ומחלות רקע (סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה).
לאורך תקופת מעקב של 9 שנים, שיעורי היארעות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית עמדו על 2.41 ל-1,000 שנות-אדם באלו ללא מיגרנה ועל 3.25 ל-1,000 שנות-אדם באלו עם מיגרנה. בקרב חולים עם מיגרנה, שיעורי ההיארעות עמדו על 3.14 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בחולים עם מיגרנה קלה ועל 3.89 מקרים ל-1,000 שנות-אדם באלו עם מיגרנה חמורה. יחסי הסיכון עמדו על 1.355 (רווח בר-סמך 95% של 1.300-1.412) ועל 1.188 (רווח בר-סמך 95% של 1.140-1.239) לפני ואחרי תקנון לערפלנים אפשריים בקבוצת המיגרנה.
באשר לחומרת מיגרנה, יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 1.169 (רווח בר-סמך 95% של 1.117-1.224) באלו עם מיגרנה קלה ועל 1.285 (רווח בר-סמך 95% של 1.166-1.415) באלו עם מיגרנה חמורה, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
הממצאים היו עקביים בניתוח לפי תתי-קבוצות בחלוקה לפי גיל, מין, אורחות חיים ומחלות רקע.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נוכחות מיגרנה והפרעה בדרגה חמורה יותר מלווה בסיכון גבוה יותר להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!