מחקר חדש שפורסם ב-The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, מצביע על כך ששימוש בתרופות ארוכות טווח לאוסטאופורוזיס עשוי להפחית את הסיכון לתמותה שלאחר שבר. המחקר, שכלל כמעט 50,000 מטופלים, מצא כי Alendronate/ Risedronate, Denosumab וחומצה זולדרונית נקשרו לסיכון תמותה נמוך משמעותית של 17% עד 22% לאחר שבר, בהשוואה ל- Raloxifene ו-Bazedoxifene.
ד”ר רוברט א. אדלר, אנדוקרינולוג במערכת הבריאות המרכזית של וירג’יניה וטרנס, ריצ’מונד, אמר כי הוא מקווה שהממצאים החדשים הללו יביאו לקיום שיחה בין הרופא והמטופל על היתרונות והחסרונות של נטילת התרופות הללו”. הוא הוסיף כי “הנתונים האלה עשויים לחזק את ההמלצות שכבר ניתנו בהנחיות המקצועיות לפיהן התועלת של הטיפול התרופתי גוברת על כל הסיכונים”.
שבר בירך מכפיל את הסיכון הכולל לתמותה בשנה הראשונה שלאחר השבר בנשים בגילאי 75-84 ופי ארבעה בגברים. המחקר הנוכחי כלל 46,729 מבוגרים בני 40 ומעלה, שאובחנו לאחרונה עם שבר אוסטאופורוטי, ולהם נרשמה לפחות תרופה אחת נגד אוסטאופורוזיס. התרופות הנפוצות ביותר היו ממשפחת הביספוספונטים – Alendronate או Risedronate, ואחריהן Denosumab ותרופות ממשפחת SERMs (Selective estrogen-receptor modulators) כגון Raloxifene או Bazedoxifene. המטופלים שטופלו ב-SERMs שימשו כקבוצת הייחוס מכיוון שהוכח שלתרופות אלו ישנה השפעה ניטרלית על תמותה.
תוצאות המחקר הראו כי32% מהמשתתפים נפטרו במהלך מעקב ממוצע של 4.7 שנים. המחקר הראה כי כל התרופות, פרט לאחת, הפחיתו באופן משמעותי את הסיכון לתמותה במהלך המעקב בהשוואה לקבוצת הייחוס. בהתאם לכך, בהשוואה ל-SERMs יחסי הסיכון (HR) לתמותה היו 0.83 עבור Alendronate/Risedronate, 0.86 עבור Denosumab ו-0.78 עבור חומצה זולדרונית. התרופה היחידה שלא הראתה הפחתה בסיכון לתמותה הייתה Ibandronate.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!