טיפול באור בהיר משפר תגובה לטיפול בדיכאון דו-קוטבי (Journal of Affective Disorders)

דיכאון אישה צעירה

טיפול באור בהיר משפר משמעותית תסמיני דיכאון במחצית מהמבוגרים עם דיכאון דו-קוטבי, כך עולה מתוצאות מחקר פיילוט שכלל 41 משתתפים ופורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הן דיכאון והן הפרעה דו-קוטבית הן סיבות מובילות למוגבלות ברחבי העולם ומנתונים עולה כי רק 50-60% מהחולים הללו מגיבים לטיפול קו-ראשון בנוגדי-דיכאון. טיפול באור בהיר הוצע במקור כטיפול להפרעה אפקטיבית עונתית, אך השימוש בגישת טיפול זה התרחב וכולל דיכאון לא-עונתי והפרעה דו-קוטבית. עם זאת, ההשפעה של הטיפול על תסמיני דיכאון בחולים עם דיכאון דו-קוטבי לא נבחנה עד כה.

מדגם המחקר כלל 18 גברים ו-23 נשים בגילאי 18 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 49.1 שנים) עם דיכאון דו-קוטבי על-פי קריטריוני DSM-5, אשר כבר טופלו בנוגדי-דיכאון. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת משלב נוגדי-דיכאון עם טיפול באור בהיר או נוגדי-דיכאון בשילוב עם חשיפה לאור אדום (ביקורות). המשתתפים היו ממוקמים במרחק 30-80 ס”מ ממקור האור למשך 30 דקות ביום.

התוצא העיקרי היה מדד MADRS (או Montgomery-Asberg Depression Scale), מדדי HAMD-17 (או Hamilton Depression Rating Scale), CGI-S (או CGI-Severity of Illness), מדד FSS (או Fatigue Severity Scale) ו-QOLS (או Quality of Life Scale) לאחר שמונה שבועות טיפול.

לאחר ארבעה שבועות, מדדי MADRS ו-HAMD-17 היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לביקורות (20 ו-18 נקודות לעומת 27.5 ו-24.9 נקודות, בהתאמה; p<0.001). מדדי איכות חיים עלו בקבוצת הטיפול, בהשוואה לביקורות, עם חציון מדדים של 39 לעומת 29.50, בהתאמה.

לאחר שמונה שבועות, בקבוצת ההתערבות תועד המשך שיפור משמעותי, בהשוואה לביקורות, עם מדדי MADRS של 14 לעומת 16 נקודות, בהתאמה, מדדי HAMD-17 של 9.0 לעומת 15.5, בהתאמה, מדדי CGI-S של 1.0 לעומת 2.0 ומדדי QOLS של 62.0 לעומת 40.0, בהתאמה. לא תועדו תופעות לוואי עקב הטיפול.

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול באור בהיר מהווה גישה בטוחה ויעילה לשיפור התגובה לטיפול ולהפחתת ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפולים כנגד דיכאון דו-קוטבי.

Journal of Affective Disorders, 2023

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה