מנתונים שטרם עברו סיקור עמיתים ופורסמו באתר Research Square עולה כי אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור פרוזדורים הינה גישה יעילה ובטוחה בחולים עם היסטוריה של מחלות סרטן ואלו תחת טיפולים בעלי רעילות לבבי. שיעורי ההצלחה של אבלציה במקרים אלו היו דומים בחולים עם מחלות ממאירות ובאלו ללא היסטוריה של ממאירות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור פרוזדורים אינה משמשת דיו בחולים עם מחלות ממאירות, מתוך סברה כי קיים סיכון מוגבר לסיבוכים עקב חשיפה לתרופות בעלות רעילות לבבית ותכשירים המעלים את הסיכון להפרעות קצב לב.

במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור פרוזדורים במבוגרים עם מחלות ממאירות ובמבוגרים ללא היסטוריה של ממאירות. קבוצת החולים עם ממאירות כללה מטופלים עם היסטוריה של מחלה ממארת במהלך חמש השנים האחרונות או חשיפה לאנתרציקלינים או קרינה לבית החזה בכל נקודת זמן טרם פרוצדורת האבלציה. החוקרים לא כללו בקבוצה זו חולים עם סרטן עור שאינו מלנומה.

התוצא העיקרי היה העדר עדות לפרפור פרוזדורים ואבלציה חוזרת לאחר שנה.

תוצאי הבטיחות שנבחנו כללו את שיעור אירועי דמם עם צורך בהתערבות, היצרות וריד ריאה, אירוע מוחי וטמפונדה לבבית בתוך שלושה חודשים מהאבלציה.

מדגם המחקר כלל 502 חולים שעברו אבלציה בשל פרפור פרוזדורים, כולל 251 (50%) עם היסטוריה של ממאירות ומספר דומה (50%) של חולים ללא היסטוריה של ממאירות. שיעורי יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, דום נשימה חסימתי בשינה, מחלת עורקים כלילית, מחלת מסתם, אי-ספיקת לב והיסטוריה של אירועים מוחיים היו דומים בשתי הקבוצות.

הממאירות הנפוצה ביותר בקבוצת החולים עם סרטן הייתה סרטן שד (20%), כ-15% מחולי הסרטן טופלו באנתרציקלינים.

למעלה ממחצית מהחולים בשתי הקבוצות אובחנו עם פרפור פרוזדורים התקפי (54.2% מחולי הסרטן ו-56.2% מהביקורות). ניסיון היפוך קצב בוצע לפני אבלציה ב-60.2% מחולי הסרטן וב-57.8% מהביקורות. אבלציה באמצעות גלי RF בוצעה ב-58.2% ו-8.4% מהחולים, בהתאמה (p<0.001), קריו-אבלציה בוצעה ב-36.2% ו-53.4% מהחולים, בהתאמה (p<0.001) ושתי שיטות האבלציה בוצעו ב-5.6% ו-38.3% מהחולים, בהתאמה (p<0.001).

לאחר שנה אחת, מרבית התוצאים היו דומים בחולים עם היסטוריה של ממאירות ובאלו ללא ממאירות, כולל שיעורי הישרדות ללא פרפור פרוזדורים (83.3% לעומת 72.5, בהתאמה, p=0.28) ושיעורי אבלציה חוזרת (20.7% לעומת 27.5%, בהתאמה, p=0.29).

מבין החולים עם ממאירות, 50.6% שרדו לאחר שנה ללא פרפור פרוזדורים וללא טיפול תרופתי כנגד הפרעות קצב לב, זאת בהשוואה ל-35% מהביקורות (p<0.001).

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי אבלציה חוזרת או בתוצאי הבטיחות לאחר שלושה חודשים.

ממצאי המחקר מעידים כי אין מקום לחשש מפני אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור פרוזדורים בחולים עם מחלות ממאירות או תחת טיפול בעל רעילות לבבית.

מתוך אתר Research Square

לידיעה במדסקייפ