מחקר חדש הראה ששימוש בערכי מטרה נמוכים יותר של גלוקוז בנשים עם סוכרת הריונית הפחית את הסיכון לסיבוכים משמעותיים אצל התינוק הנולד, אך הגביר סיבוכים אימהיים.

התוצאים של הילוד כללו תמותה, טראומה במהלך הלידה ופרע כתפיים (shoulder dystocia). אורך השהות של הילודים בפגיה היה קצר יותר, אך יעדי המטרה החדשים לא הפחיתו את הסיכון לילוד גדול לגיל ההיריון (large for gestational age LGA).

המחקר שפורסם ב-PLoS Medicine בדק גם את ההשפעה של יעדי המטרה ההדוקים על סיבוכי האם ונמצאה עליה בסיכון לסיבוכים משמעותיים, כולל דימום מוקדם לאחר לידה (postpartum hemorrhage PPH). נצפתה גם עליה בשימוש בתרופות לטיפול בהיפרגליקמיה.

כיום אין הסכמה גורפת לגבי הערכים האופטימליים לאיזון גליקמי בנשים עם סוכרת הריונית, עם הנחיות קליניות שונות על ידי ארגונים שונים בעולם. החוקרים מסבירים כי המטרה בטיפול בנשים עם סוכרת הריונית היא להפחית את ההיפרגליקמיה אצל האם, אך לא ידוע כמה הדוק צריך להיות האיזון כדי למזער את הסיבוכים האימהיים והעובריים.

ב-2014 פרסם משרד הבריאות בניו זילנד הנחיות קליניות חדשות שהמליצו על איזון גליקמי הדוק יותר בנשים עם סוכרת הריון. הערכים שונו לעומת ההנחיות הקודמות מ-1998 – גלוקוז בצום שונה מ- < 99 mg/dL ל- ≤ 90 mg/dL, ערך הגלוקוז שעה לאחר הארוחה שונה מ- < 144 mg/dL ל- ≤ 133 mg/dL והערך שעתיים לאחר הארוחה שונה מ- < 126 mg/dL ל- ≤ 121 mg/dL.

המחקר בוצע ב-10 בתי חולים בניו זילנד בשנים 2015-2017. השתתפו 1100 נשים שאובחנו עם סוכרת הריונית בשבועות 22-34 להריון. כל 4 חודשים, שני בתי חולים עברו מערכי המטרה הישנים ליעד האיזון ההדוק. 598 נשים (55%) נכללו בקבוצת האיזון ההדוק ו-502 נשים (45%) היו בקבוצת האיזון הפחות הדוק.

התוצא העיקרי היה היארעות LGA, שהוגדר כמשקל לידה מעל לאחוזון 90. שיעור התינוקות LGA היה דומה בין שתי הקבוצות, 14.7% בקבוצת האיזון ההדוק ו-15.1% בקבוצת האיזון הפחות הדוק.

התוצאים השניוניים כללו סיבוכים אימהיים ועובריים. תוצא שהוגדר כמשלב של תוצאים של הילוד – תמותה סביב הלידה, טראומה במהלך הלידה או פרע כתפיים, היה מופחת בקבוצת האיזון ההדוק לאחר התאמה ושקלול של גיל הילוד בזמן אבחנת GDM, BMI אימהי, מוצא אתני והיסטוריה קודמת של GDM, בהשוואה לקבוצת האיזון הפחות הדוק (adjusted relative risk aRR 0.23, P=0.032). בנוסף, משך השהות בטיפול נמרץ ילודים היה נמוך יותר בילודים של האמהות בקבוצת האיזון ההדוק (P=0.041).

תוצא שניוני שהוגדר כמשלב של סיבוכים אימהיים – דימום מאג’ורי, קואגולופתיה, אמבוליזם וסיבוכים מיילדותיים – היה מוגבר בקבוצת האיזון ההדוק לעומת קבוצת האיזון הפחות הדוק  (aRR 2.29, P=0.02). בנוסף, הנשים בקבוצת האיזון ההדוק נזקקקו ליותר טיפול תרופתי לאיזון גליקמי, 67.9% מהנשים לעומת 58.5%  בקבוצת האיזון הפחות הדוק  (aRR 1.2, P=0.047).

למרות שלא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות בתוצא הראשוני, החוקרים מסכמים שממצאי המחקר הינם רלוונטיים לקליניקה ויכולים לעזור בקבלת החלטות לגבי יעדי המטרה לאיזון גליקמי של נשים עם סוכרת הריונית. עם זאת, הם מציינים כי יש לאשש את הממצאים עם מחקרים אקראיים נוספים ובמסגרות רפואיות שונות.

September 2022, PLoS Med

לכתבה ב-Medscape