במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תוך-ורידי ב-Ferric Carboxymaltose (FCM) משפר תגובה היפרקפנאית והפרעות נשימה בשינה בחולים עם אי-ספיקת לב, אנמיה וחסר ברזל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול תוך-ורידי בברזל עשוי לשפר תסמינים בחולי אי-ספיקת לב, אנמיה וחסר ברזל. המנגנונים בבסיס השיפור בחולים אלו עשויים לכלול שימוש חישת כימו-רפלקסים ודפוסי נשימה בלילה.
מדגם המחקר כלל חולים עם אי-ספיקת לב, מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אנמיה (המוגלובין פחות מ-13 גרם/ד”ל בגברים; פחות מ-12 גרם/ד”ל בנשים) וחסר ברזל (פריטין פחות מ-100 או 100-299 מיקרוגרם/ליטר עם רוויון טרנספרין קטן מ-20%) חולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול תוך-ורידי ב-FCM או פלסבו.
מבחן שינה לב-ריאה שימש להערכת הערכת רגישות כימו-רפלקסים, הערכת תסמינים ומבחן מאמץ לב-ריאה בוצעו לפני ושבועיים לאחר מנת הטיפול האחרונה.
מדגם המחקר כלל 58 חולים, מהם 38 בזרוע ההתערבות הפעילה ו-20 בזרוע הפלסבו, אשר השלימו את המחקר. טיפול תוך-ורידי בברזל נקשר עם תסמינים בדרגה פחות חמורה, ריכוז המוגלובין גבוה יותר (12.5 לעומת 11.7 מ”ג/ד”ל, p<0.05) ושיפור מדדים המטולוגיים.
מתן FCM הביא לשיפור תגובת אוורור היפרקפנאית מרכזית (ירידה של 25.8% לעומת פלסבו, p<0.05). בפרט, תגובת איוורור היפרקפנאית מרכזית ירדה מ-4.6 ל-2.9 ליטר/דקה/מ”מ כספית לאחר FCM ועלתה מ-4.4 ל-4.6 ליטר/דקה/מ”מ כספית לאחר פלסבו (p=0.046).
בולים עם הפרעות נשימה בשינה, מדד אפניאה-היפופניאה ירד עם טיפול פעיל לעומת פלסבו (12 לעומת 19 אירועים/שעה, p<0.05).
לאחר מתן FCM, אך לא לאחר פלסבו נרשמה עליה בשיא צריכת החמצן (הבדל של 1.1 מ”ל/ק”ג/דקה, p<0.05) ועקומת צריכת חמצן/עומס עבודה הייתה חדה יותר (הבדל של 6.7 ליטר/דקה, p<0.01).
ממצאי המחקר מעידים כי ההשפעות החיוביות של FCM בחולים עם אנמיה ואי-ספיקת לב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!