האם יש יתרון להעברת חולים לטיפול פומי במשתנים 24 שעות לפני שחרור מאשפוז בשל אי-ספיקת לב? ) Int J Cardio)

 העברת חולים עם אי-ספיקת לב לטיפול פומי במשתנים לפחות 24 שעות לפני השחרור מבית החולים לא הובילה לשיפור התוצאות חודש לאחר אשפוז בגין החמרת אי-ספיקת לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology.

 ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים שאושפזו בשל אי-ספיקת לב מצויים בסיכון גבוה לסיבוכים לאחר השחרור מבית החולים. למרות שמעבר מטיפול תוך-ורידי לטיפול פומי במשתנים לפחות 24 שעות לפני השחרור הנה גישה נפוצה במטרה להפחית את הסיכון לסיבוכים לאחר-שחרור, אין עדויות רבות התומכות בגישה זו. כעת הם בחנו את ההשפעה של גישה זו על שיעור הסיבוכים 30 ימים לאחר השחרור מאשפוז בשל אי-ספיקת לב.

 החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות חולים מאושפזים עם אבחנה עיקרית של אי-ספיקת לב, אשר שוחררו תחת טיפול פומי במשתנים. במסגרת המחקר נבחנו המאפיינים בקבלה לאשפוז, במהלך האשפוז ולפני השחרור של חולים שקיבלו טיפול פומי במשתנים במשך לפחות 24 שעות לפני השחרור מבית החולים אל מול אלו שקיבלו טיפול פומי במשתנים לפרק זמן קצר יותר טרם שוחררו מבית החולים.

 במחקר נבחנו הבדלים בין הקבוצות בתוצא משולב לאחר 30 ימים שכלל תמותה מכל-סיבה ואשפוזים חוזרים, כל מרכיב בנפרד, ואשפוזים חוזרים בשל אי-ספיקת לב. 

 מבין 285 חולים שענו על קריטריוני המחקר, 178 קיבלו טיפול פומי במשתנים במשך לפחות 24 שעות לפני השחרור מבית החולים ו-107 שוחררו בתוך פחות מ-24 שעות ממעבר לטיפול פומי במשתנים. מאפייני הבסיס היו דומים בשתי הקבוצות.

 חולים שנותרו להשגחה לפחות 24 שעות לאחר מעבר לטיפול פומי במשתנים שהו זמן ארוך יותר בבית החולים, עם היקף גדול יותר של ירידה במשקל ובאובדן נפח נקי. בקרב חולים שקיבלו טיפול פומי במשתנים למשך פחות מ-24 שעות תועדה שכיחות גבוהה יותר של טיפול בתרופות נוירו-הורמונאליות ושינויי מינוני משתנים בתוך 24 שעות מהשחרור.

 טיפול פומי במשתנים למשך 24 שעות לפחות לא הצליח להפחית אף אחד מתוצאי הסיום של המחקר.

 החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעוררים ספק באשר ליתרונות גישת העברת חולים שאושפזו בגין החמרת אי-ספיקת לב לטיפול פומי במשתנים יממה טרם השחרור לביתם.

 

Int J Cardiol, June 20, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה