מעבר לטיפול ב-TAF (Tenofovir Alafenamide) בחולים לאחר השתלת כבד שפיתחו מחלת כליות כרונית לא הוביל לשיפור התפקוד הכלייתי לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Acta Gastro-enterologica Belgica.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TAF הוכח כטיפול דומה ביעילותו לדיכוי HBV (Hepatitis B Virus), אך לצד פחות רעילות כלייתית לעומת TDF (Tenofovir Disoproxil Fumarate). מטרת מחקר עולם-אמיתי זה הייתה לבחון את התפקוד הכלייתי בחולים לאחר השתלת כבד שהחליפו מ-TDF ל-TAF.
מדגם המחקר כלל 17 חולים שהחליפו לטיפול ב-TAF בשל קצב פינוי גלומרולארי נמוך (מתחת ל-60 דקות/דקה). קבוצת הביקורת כללה 30 חולים שנותרו תחת טיפול ב-TDF, אם כי חלק מהחולים (14 חולים) אובחנו עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות למעט נוכחות סוכרת ומשך המעקב, כאשר סוכרת הייתה נפוצה יותר (35% לעומת 10%, P=0.03) ומשך המעקב היה קצר יותר (13.7 לעומת 35.5 חודשים, p<0.001)) בקבוצת הטיפול ב-TAF לעומת TDF, בהתאמה.
בתום תקופת המעקב לא תועדו שינויים משמעותיים בתפקוד הכלייתי בין מטופלים ב-TAF ו-TDF או בקבוצת החולים עם מחלת כליות כרונית ותחת טיפול ב-TDF, אם כי השינוי המספרי בקצב הפינוי הגלומרולארי היה גדול יותר בקרב מטופלים ב-TAF (הבדל בקצב פינוי גלומרולארי של 3 לעומת 2.14- מ”ל/דקה, p=0.26).
השימוש ב-Everolimus לווה בשיפור תפקוד כלייתי עם הבדל תפקוד כלייתי משוער של 2 לעומת 7.75- מ”ל/דקה, p=0.06 בהשוואת TAF לעומת TDF; 2 לעומת 12- מ”ל/דקה, p=0.01 בהשוואת TAF לעומת TDF בחולים עם מחלת כליות כרונית, בהתאמה.
לא תוארו תופעות לוואי על-רקע הטיפול ב-TAF או מקרים של הישנות HBV.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מעבר לטיפול ב-TAF בחולים לאחר השתלת כבד שפיתחו מחלת כליות כרונית לא הוביל לשיפור בתפקוד כלייתי לאחר שנה אחת.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!