מנתונים חדשים שפורסמו באתר MedRxiv וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי עליה מובהקת סטטיסטית אך לא משמעותית קלינית בריכוז המוגלובין מסוכרר בחולים לאחר זיהום בנגיף הקורונה, הן בקרב אלו עם סוכרת והן באלו ללא סוכרת. עוד עולה מהנתונים כי לאחר אבחנת COVID-19 תועדה עליה של 40% בסיכון לאבחנה של סוכרת מסוג 2 וכן עליה בסיכון לחמצת סוכרתית, בהשוואה לאלו שלא נדבקו בנגיף.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עד כה, ההשפעה של COVID-19 על המוגלובין מסוכרר אינה מובנת היטב. מחקרים קודמים הראו כי זיהום בנגיף הקורונה עשוי להביא לעליה בהמוגלובין מסוכרר, אך מחקרי העוקבה היו קטנים ולא כללו קבוצת ביקורת.
החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Cleveland Clinic שכלל 81,093 חולים שנמצאו חיוביים לנגיף הקורונה בין מרץ 2020 ועד מאי 2021 ו-153,034 ביקורות תואמות שהיו שליליים לנגיף הקורונה באותה תקופה.
החוקרים בחרו באופן רטרוספקטיבי חולים עם המוגלובין מסוכרר שנבדק בתוך 12 חודשים לפני בדיקת COVID-19 וכן בדיקה שניה שהושלמה בתוך 12 חודשים לאחר הבדיקה לזיהום הנגיפי. בעקבות זאת, המחקר הנוכחי כלל 8,755 חולים עם COVID-19, עם נתונים זמינים לפני ואחרי הזיהום אודות אבחנת סוכרת וריכוז המוגלובין מסוכרר, וכן נכללו ביקורות תואמות ללא זיהום בנגיף הקורונה.
להערכת הסיכון לחמצת סוכרתית לאחר זיהום COVID-19, החוקרים זיהו שתי תתי-קבוצות שלא כללו חולים עם היסטוריה של חמצת סוכרתית. המדגמים כללו 701 חולים עם סוכרת מסוג 1 ו-21,830 חולים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים זיהו עליה מובהקת סטטיסטית, אך חסרת מובהקות סטטיסטית, בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר תוצאה חיובית בבדיקה לנגיף הקורונה (עליה ממוצעת של 0.06%). באלו שנמצאו שליליים לזיהום הנגיפי תועד שינוי לא משמעותי קלינית בריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע, אשר הייתה בעלת מובהקות סטטיסטית גבולית (עליה ממוצעת של 0.02%).
העליה המובהקת סטטיסטית, אך חסרת משמעות קלינית, בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר זיהום בנגיף הקורונה הייתה דומה בחולים עם וללא אבחנה של סוכרת מסוג 2 טרם הזיהום.
בחולי סוכרת מסוג 2 שנדבקו בנגיף תועד קשר מובהק סטטיסטית בין ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה יותר לפני הזיהום ובין מרווח הזמן עד לאשפוז (יחס סיכון של 1.07), צורך בתמיכה נשימתית (יחס סיכון של 1.06) ואשפוז ביחידת טיפול נמרץ (יחס סיכון של 1.07).
לאחר זיהום בנגיף הקורונה, תועדה עליה של 40% בסיכון לאבחנה של סוכרת מסוג 2, בהשוואה לביקורות שלא נדבקו בנגיף. החוקרים מעלים את האפשרות כי הסיבה נעוצה בכך שלאחר אבחנת הנגיף, החולים לרוב היו תחת טיפול אינטנסיבי יותר אשר הוביל לזיהוי אלו עם סוכרת מסוג 2 ברקע.
ב-701 החולים במחקר עם סוכרת מסוג 1 לא תועד הבדל משמעותי בסיכון לחמצת סוכרתית בין אלו שנדבקו בנגיף ואלו שלא נדבקו בנגיף הקורונה. מבין 21,830 החולים עם סוכרת מסוג 2, הסיכון לחמצת סוכרתית היה גבוה ב-35% באלו שנדבקו בנגיף, בהשוואה לחולים שלא נדבקו בקורונה, כאשר היקף העליה בסיכון היה גדול עוד יותר בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 שטופלו באינסולין.
ממצאי המחקר מצביעים על עליה מובהקת סטטיסטית אך לא משמעותית קלינית בריכוז המוגלובין מסוכרר בחולים לאחר זיהום בנגיף הקורונה, הן באלו עם סוכרת והן באלו ללא סוכרת. עוד נרשמה עליה בסיכון לאבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 ועליה בסיכון לחמצת סוכרתית בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 שנדבקו בנגיף.
מתוך אתר MedRxiv
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!