במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כעס או מתח נפשי מלווים בסיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי או דימום תוך-מוחי, כאשר פעילות גופנית מאומצת מאוד מלווה בסיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי בלבד.
במסגרת מחקר INTERSTROKE נבחן הקשר בין כעס או מתח נפשי ומאמץ גופני ניכר ובין אירוע מוחי חד, במטרה לקבוע את החשיבות של טריגרים באוכלוסיה גדולה של חולים.
החוקרים מאירלנד השלימו מחקר מקרה-ביקורת שכלל מקרים של אירוע מוחי ראשון ב-142 מרכזים ב-32 מדינות והם ביקשו לקבוע את הקשר בין אירוע טריגר בתוך שעה מהופעת תסמינים (תקופת מקרים) לעומת אותה תקופה יום קודם (תקופת ביקורת) ובין הסיכון לאירוע מוחי.
מבין 13,462 מקרים (גיל ממוצע של 62.2 שנים; 59.6% גברים), 9.2% מהמקרים הופיעו לאחר כעס או מתח נפשי. אירועי כעס או מתח נפשי נקשרו עם עליה בסיכון לאירוע מוחי מכל-סוג (יחס סיכויים של 1.37, רווח בר-סמך 99% של 1.15-1.64), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים של 1.22, רווח בר-סמך 99% של 1-1.49) ודימום תוך-מוחי (יחס סיכויים של 2.05, רווח בר-סמך 99% של 1.4-2.99).
החוקרים מדווחים כי 5.3% מהמקרים הופיעו לאחר מאמץ גופני מאומץ, אך מאמץ גופני ניכר נקשר רק עם סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי (יחס סיכויים של 1.62, רווח בר-סמך 99% של 1.03-2.55).
ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין כעס או מתח נפשי ובין סיכון מוגבר לאירועים מוחיים מכל סוג.
Eur Heart J. 2021
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!