מעיון בלוח הבקרה ודו”ח אמ”ן בולטות הנקודות הבאות:

• מצד אחד מקדם ההדבקה ממשיך לרדת בעקביות ועומד כעת על 0.91 , אך רמת הוודאות של מס’ המאומתים הריאלי לאור השינויים במדיניות הבדיקות נמוכה יחסית, ובהתאם לכך גם ה-R.


• התייצבות במס’ החולים הקשים בימים האחרונים על כ- 1150 .

אחד הנעלמים שמטרידים את מערכת הבריאות בארץ ובעולם הוא ווריאנט ה-BA2 של האומיקורן, ושמוערך בארץ כמהווה כבר כ-10% מכלל המאומתים. 

חוקרי אמ”ן מתיחסים אליו בהרחבה בדו”ח היומי:

עד כה פורסם מידע מדעי מועט על מאפייניו הקליניים של וריאנט זה. מחקרים ממשלתיים בבריטניה .דנמרק ונורווגיה העלו את הממצאים הבאים:, באשר לתכונותיו:

– מידבק יותר: וריאנט זה מידבק ב- % %50 -30%  יותר מאומיקרון 1.BA , בהתבסס על מחקרים במשקי בית. – בעל יתרון בהעברה (advantage growth )באוכלוסייה על פני אומיקרון  1.BA

–  כמסתמן במספר מדינות בעולם. יתרון זה נובע ככל הנראה בעיקר ממידבקותו המוגברת. – חמקנות חיסונית דומה לזו של אומיקרון 1.BA –

–  מבחני ניטרול נוגדנים במעבדה העלו כי סרום שנלקח ממחוסנים מנטרל באופן דומה את 1.BA ואת 2.BA .כמו כן, נמצאה יעילות דומה של החיסונים במניעת הידבקות תסמינית ב-1.BA ו-2.BA .

– באשר להגנה ממחלה קשה טרם פורסם מידע קונקרטי בעניין, אולם גורמי רפואה בעולם מעריכים שתישמר רמת מוגנות טובה במניעת מחלה קשה למולו (לפחות כמו למול 1.BA.)

– הידבקות חוזרת של מחלימים: לפי שעה אין מידע (מעבדתי או קליני) מהימן ומספק על מידת הסיכון להידבקות מחדש של מחלימים, לרבות מחלימים מאומיקרון, ב-2.BA

– טרם פורסמו ממצאים של מבחני ניטרול במעבדה של וריאנט זה על ידי סרום מחלימים מאומיקרון 1.BA או כל וריאנט אחר.

– עד כה פורסמו בעולם עדויות אנקדוטליות בלבד על הידבקות חוזרת של מחלימי 1.BA ב- 2.BA אך ללא תיעוד מדעי הולם וללא הצגת ראיות מדעיות גנטיות מספקות.

– דו”ח שבועי של המכון לבריאות הציבור בנורבגיה (FHI )העלה כי מחלימים (מעל 90 יום, כלומר לא כולל מחלימי אומיקרון) נדבקו באחוז דומה (% 6 -4) ב-2.BA כפי שנדבקו ב-1.BA) . ממצא זה עשוי להעיד על עקיפת מוגנות מחלימים בשיעור דומה בין שני הווריאנטים. עם זאת, מדובר במידע ראשוני מאוד ובמדגם קטן.

 – חומרה והסתמנות קלינית: לפי ממצאים ראשוניים מדנמרק, אין עדות לכך שגורם למחלה קשה יותר ביחס לאומיקרון ואין הבדל משמעותי בשיעור הנזקקים לאשפוז לפי שעה. אין מידע על הבדלים בהתייצגות הקלינית ביחס ל-1.BA( תסמינים שונים או דומים).

הערת המערכת:  מבחינת התחסנות, בפרספקטיבה של השנה האחרונה , ניתן לראות בתרשימים שלהלן את הירידה בהיקף ההתחסנות בחודשים האחרונים, עם שיעור מוגנות אפקטיבי של סביב 60% בלבד בחצי השנה האחרונה. 

מבחינת קבוצות גיל, בולט השיעור הנמוך עדיין בגילאי 5-11 של קצת מעל 20% בלבד.

בימים אלה ה-FDA צפוי לדון ולאשר את החיסון לקבוצת הגיל של 0.5-5 שנים, ובכך לאפשר לקבוצת הגיל הצעירה ביותר להתחסן , אך לאור התוצאות הנמוכות יחסית בגיל 5-11 נראה שצריך לשקול גישה שונה במידה והמטרה היא להגיע לתוצאות משמעותיות יותר.

יש לציין בהקשר זה שמשרד הבריאות הודיע לאחרונה על רכישת 5 מיליון מנות חיסון מחברת נובהווקס ( Novavax ). להלן ההודעה: 

“החיסון של נובהווקס הנו בטכנולוגיה מבוססת חלבון ומאפשר לישראל גיוון טכנולוגי ומענה רחב יותר נגד נגיף הקורונה.  
החיסון שנמצא יעיל במספר מחקרים נגד וריאנטים שונים, צפוי להינתן בשתי מנות.

החיסון שצפוי להגיע לישראל בחודשים הקרובים, בכפוף לאישור רגולטורי בישראל, אושר על ידי רשויות רגולטוריות שונות בעולם ובכלל זה רשות התרופות האירופאית (EMA) וכן על ידי בריטניה (באישור חירום). כמו כן, החיסון נמצא בתהליך בחינה והערכה של רשות התרופות והמזון האמריקאית FDA

במסגרת ההסכם יסופקו לישראל 5 מיליון מנות עם אופציה לרכש 5 מיליון מנות נוספות.

החיסון יהווה אלטרנטיבה נוספת למי שאינו יכול או לא מעוניין להתחסן בחיסון מסוג mRNA . ”

גורם נוסף בעל פוטנציאל משמעותי להפחתת תחלואה קשה הוא הטיפולים התרופתיים (פקסולביד ומולנופירוויר)  שמטרתם למנוע התפתחות מחלה קשה בקבוצות סיכון.  בהעדר נתונים מסודרים עדיין (על אף הבטחת מנכ”ל המשרד להוסיף נתוני השימוש ללוח הבקרה לפני כשבוע, לבקשת אי-מד) ומהנתונים שנמסרו בתדריך האחרון עולה ששיעור המאומתים המתאימים לקבלת התרופות הוא נמוך מאוד, ועל רקע העומס הרב בבתי החולים, ורמת התמותה הגבוהה, יש בהחלט מקום לריכוז מאמץ מצד הקופות ומשרד הבריאות להעלאת שיעור המטופלים המקבלים את התרופות.