את הסקירה הזו פותח פרופ’ רז במחקר מה-NEJM שכותרתו –24Hour Urinary Sodium and Potassium Excretion and Cardiovascular Risk המצביע על כך שככל שרמות הנתרן גבוהות יותר ורמות האשלגן נמוכות יותר – הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי גבוה יותר, ולכן המלצתו היא להפחית בצריכת נתרן ולהגביר צריכת אשלגן ולבצע אף מפעם לפעם בדיקות איסוף שתן לבחינת המצב של המטופלים, בעיקר בכאלה שהם בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.
בהמשך סוקר פרופ’ רז מחקר נוסף שבחן את את המשמעות של יחס חומצה אורית לרמות קריאטינין והראה שככל שהיחס גבוה יותר רמת הסיכון הקרדיווסקולרית גבוהה יותר. למרות שלא ברור עדיין אם מדובר בקשר סיבתי ההמלצה היא להפחית באמצעות תזונה (בעיקר פחות בשר) צריכה של חומצה אורית.
המחקר האחרון שנסקר כאן הוא על התרופה החדשהIcosapent ethyl(עדיין לא רשומה בארץ) לטיפול ברמות גבוהות של טריגלצירידים שהראתה הפחתה של אירועים איסכמיים גם במטופלים עם הפרעות בתפקודי כליה, ומכיוון שהתרופה צפויה ככל הנראה להיות זמינה בקרוב בארץ , חשוב לדעת פרופ’ רז להיות מודע לקיומה ולאפשרות השימוש בה במטופלים המתאימים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!