תת הוריאנט החדש שעליו דיווח אמש משרד הבריאות ככל הנראה אינו מסוכן יותר מבחינת חומרת המחלה או מבחינת עמידותו לחיסון, כך לפי פרופ’ סיריל כהן המצוטט בכתבה ב”הארץ”  כך : שתי המוטציות שהתגלו ב-AY4.2 כבר אותרו בווריאנטים אחרים, וזה לא היה נראה שהן מובילות איזשהו תהליך של מחלה קשה יותר, זה לא הדאיג אותנו בעבר“.

עם זאת ההערכות הן שכושר ההדבקה של הזן הזה גבוה יותר מזה של הדלתא ב-10% (כזכור כושר ההדבקה של הדלתא לעומת הזן המקורי של הקורונה היה גבוה יותר ב-100%) .

מרבית המומחים בכתבה ממליצים לציבור שלא ל”הילחץ” מהופעת הזן הנוכחי אך כמובן ממליצים על המשך מעקב וניטור.

יש לציין לעומת זאת שבאנגליה, שחווה בימים האחרונים עליה משמעותית בהדבקה תחלואה ותמותה זן ה- AY4.2מהווה כבר 7% מכלל התחלואה, אך מומחים אפידמיולוגים באנגליה סבורים שהעלייה בתחלואה באנגליה אינה קשורה לזן זה.

פרופ’ סיריל כהן מעריך כי “ייתכן שהסיבה לכך שתת-הווריאנט לא הופך דומיננטי בישראל היא מתן מנת החיסון השלישית, שהגבירה את המוגנות מהנגיף”

לכתבה המלאה ב”הארץ”

בסקירה היומית של דו”ח אמ”ן לאתמול מדגישים המחברים את יעילות החיסון באנשים צעירים ובני נוער (על בסיס מחקר של ה-CDC , כשבינתיים גם כללית פרסמה מחקר על אןתה קבןצת גיל  עם תוצאות דומות עד זהות..) , עדכונים על ה-PIMS והפרמטרים המעידים על דעיכת הגל הרביעי:

● חיסוני פייזר יעילים מאוד במניעת מחלה קשה על רקע הידבקות בקורונה בקרב בני נוער – מחקר חדש וראשון מסוגו של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC (בנושא חיסון בני נוער, שנערך בעת שוריאנט דלתא הפך כבר לדומיננטי בארה?ב (יוני-ספטמבר 2021 ),מצא שחיסון פייזר (בשתי מנות) מפחית ב-% 93 את הסיכון לאשפוזים על רקע קורונה בבני 18-12 .עוד נמצא, כי מתוך כלל בני הנוער שאושפזו על רקע הידבקות בקורונה -% 97 היו לא מחוסנים וכי כל בני הנוער חולי הקורונה שאושפזו במחלקה לטיפול נמרץ או נזקקו להנשמה מלאכותית או אקמו היו לא מחוסנים. לאור נתוני היעילות הגבוהים של החיסון במניעת התוצאות הקשות ביותר של המחלה בילדים, קורא ה-CDC לבני הנוער בארה?ב להתחסן כנגד נגיף קורונה, בהקדם האפשרי.

● עדכונים בנושא תסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (PIMS/C-MIS ) בישראל – על פי מגוון דיווחים, במהלך הגל הרביעי אושפזו בבתי חולים ברחבי הארץ עשרות ילדים (וכ-150 מאז תחילת המגפה בארץ) שסבלו מתסמונת זו בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה. התסמונת מהווה סיבוך נדיר אך קשה מאוד (ואף קטלני) של הידבקות בנגיף קורונה בילדים ובני נוער. היא מתרחשת כ-6-2 שבועות לאחר המחלה החריפה (אשר לעיתים קרובות היא חסרת תסמינים ומתגלית רק בדיעבד באמצעות בדיקות סרולוגיות אצל הילדים אשר לקו בתסמונת) ועלולה להסתמן בחום גבוה וממושך, פריחה, חולשה חזקה, אודם בלחמיות העיניים, כאבי בטן וסימני אי-ספיקה של איברים שונים (ראו כאן). בחלק מהילדים עלולה התסמונת להתבטא כמחלה סוערת ומסכנת חיים (להרחבה ראו 3,2,1 .(על פי הערכת המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC ,(שכיחות התופעה בארה”ב עומדת על כ-3200:1 ילדים ובני נוער מאומתים (ראו כאן). לפי הדיווחים בישראל, מוערך שהשכיחות העדכנית של התסמונת בארץ עומדת על מקרה אחד עבור כל 3000 עד 3500 ילדים ובני נוער (19-0 (מאומתים. יודגש כי שכיחות התופעה מתוך כלל הנדבקים (כולל ילדים שנדבקו בנגיף אך לא אומתו בבדיקת PCR )הינה נמוכה יותר. התחסנות ו-PIMS :היעדר דיווחים מהארץ או מהעולם על תחלואה ב-PIMS בקרב בני נוער מחוסנים (באופן מלא) מחזק את ההערכה כי החיסון מגן מפני התפתחות תסמונת זו. בהקשר זה, ה-CDC ממליץ על התחסנות כנגד נגיף קורונה, בין היתר, על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות תסמונת חמורה ומסוכנת זו בילדים ובני נוער 

 ● הגל הרביעי ממשיך לדעוך – מקדם ההדבקה קטן מ-8.0 זה יותר מחודש ומדדי התחלואה (מספר החולים במצב קשה ומספר החולים החדשים במצב קשה, כמו גם שיעור הנבדקים החיוביים) משקפים, בהתאם, ירידה עקבית ומתמשכת. פילוח החולים ממשיך גם הוא להיות ברור – הרוב המכריע של החולים במצב קשה הנו חולים לא-מחוסנים ואחריהם מתבלטים – ביחס לגודלם באוכלוסיה – חולים שהנם מחוסנים ללא תוקף. מזכירים כי עדיין נותר פוטנציאל משמעותי מאוד של אזרחים בכלל הגילאים, שזכאים להתחסן במנה השלישית אך טרם מימשו את זכותם.