הגדלת היקף בדיקות הסקר עשויה להוביל לעליה בשיעורי אבחנת זיהום פעיל בנגיף Hepatitis D (מתוך כנס ה-UEG Week)

הערכה של חולים עם זיהום בנגיף HDV (Hepatitis D Virus) להערכת הנגיף בדם, כמו גם הרחבת בדיקות הסקר לנוגדנים כנגד הנגיף בחולים עם זיהום בנגיף HBV (Hepatitis B Virus), עשויות לסייע בזיהוי מקרים של זיהום פעיל בנגיף HDV, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-UEG Week.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולים מ-10 מרכזים מומחים לטיפול בהפטיטיס באוסטריה, כאשר החוקרים ביקשו לקבוע את השכיחות הארצית של זיהומי HDV ולהגדיר את היקף המקרים של זיהום פעיל בנגיף HDV באוסטריה. המחקר כלל את כל הנבדקים שנמצאו חיוביים לנוגדנים כנגד HDV בין השנים 2010 עד 2020 ומבין 347 חולים שנמצאו חיוביים, 145 (41.8%) מעולם לא עברו הערכה לנוכחות הנגיף בדם. מבין 202 חולים שעברו בדיקת PCR להערכת רנ”א של נגיף HDV, ב-126 נבדקים (62.4%) הייתה עדות לנוכחות הנגיף בדם.

החוקרים מדווחים כי בחולים בהם תועדה נוכחות של הנגיף בדם שכיחות מחלת כבד כרונית מתקדמת, או שחמת כבד, עלתה על 50%. חלק מהחולים הללו אבדו למעקב, אך עוד זוהה שיעור גבוה של אירועים קליניים, כולל 11 מקרי תמותה על-רקע מחלת כבד, 7 חולים עברו השתלת כבד ו-7 חולים אובחנו עם סרטן כבד. בסופו של דבר, 74 חולים נכללו במדגם החולים עם HDV פעיל באוסטריה.

מבין 74 החולים (גיל חציוני של 46 שנים; 52.7% גברים) שנכללו במדגם החולים עם HDV פעיל, 50% אובחנו עם מחלת כבד כרונית מתקדמת. חולים עם אבחנה של מחלת כבד כרונית מתקדמת היו בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות סיבוכים נוספים.

החוקרים מסבירים כי יש לזהות את כל החולים עם זיהום בנגיף HDV ולהפנות אותם להערכה וטיפול. שיפור בדיקות לנגיף HDV וגישות לבירור והערכה עשוי להביא להגדלת הגישה לטיפולים חדשים כנגד הזיהום הנגיפי.

מתוך כנס ה-UEG Week

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    בהשוואה לשיטות אחרות לניתוח דגימת שתן, צביעת גראם של דגימת שתן הדגימה ערך מנבא בינוני לזיהוי חיידקי גראם-שליליים בתרבית שתן אך לא שיפרה משמעותית את אבחנת זיהום בדרכי שתן בחדרי מיון, כך עולה מנתונים חדשים Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר עוקבה תצפיתי במרכז רפואי בהולנד, שכלל 1,358 אירועים של 1,136 חולים עם חשד לזיהום בדרכי […]

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

  • טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut עולה כי טיפול בסטטינים בחלים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית מלווה בסיכון נמוך יותר בטווח הארוך לתמותה מכל-סיבה, סיבוכים משנית למחלת כבד והתקדמות נוקשות כבדית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבחולים רבים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ישנה התוויה לטיפול בסטטינים, כולל מחלות […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    בדיקת קפסולה והשלמת אנדוסקופיה כפולת בלון של המעי (Double Balloon Enteroscopy) מסייעות בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק מעבר לאלו הניתנים לאבחון באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Digestive and Liver Disease. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים ממליצים על השלמת בדיקת קפסולה ולאחריה אנטרוסקופיה לאבחנה ומעקב אחר מחלת צליאק […]

  • מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    בחולים עם אבחנה של דלקת לבלב חדה, נוכחות מחלת כבד כרונית מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לתמותה באשפוז לצד שיער גבוה יותר משמעותית שם סיבוכים סיסטמיים ומקומיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור גורמי הסיכון החופפים, חשוב לאסוף מידע אודות הקשר בין דלקת לבלב […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה