שר הבריאות הורביץ הכריז על תוספת של 620 מיליון ¤ לתחום בריאות הנפש (הודעת דוברות הכנסת)

הודעת דוברות הכנסת (ועדת הבריאות)

שר הבריאות הציג בוועדת הבריאות את תכנית משרדו בתחום בריאות הנפש:
תוספת של 620 מיליון לתחום שתוקצה בין היתר לשיפוץ והגדלת הסובסידיות לבתי החולים ולפתיחת מסגרות שיקומיות בקהילה

במסגרת ציון יום בריאות הנפש העולמי בכנסת, הגיעו *שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש להציג בוועדת הבריאות בראשות ח”כ עידית סילמן את תכנית המשרד בתחום בריאות הנפש. על פי נתונים שהציג השר בדיון, תוספת התקציב לבריאות הנפש בחוק התקציב 2021-2022 תעמוד על 620 מיליון . בין היתר יוקצו 400 מיליון לשיפוץ ובינוי בתי חולים לבריאות הנפש, 120 מיליון להגדלת הסובסידיות לבתי החולים לבריאות הנפש ו-40 מיליון לפתיחת מסגרת שיקומית בקהילה והוצאת מאושפזים כרוניים מבתי החולים. חזון מרכזי שהציג השר בקרב המאבק למיגור הסטיגמה הוא העברת מרכז הכובד הטיפולי לקהילה, בשלושה שלבים- א. חיזוק הקהילה- תוך הרחבת השירותים המרפאתיים ופיתוח מוקדים של טיפולי יום, בתים מאזנים וביקורי בית; ב. אקוטיזציה והתמחות בתי חולים תוך הפרדת הפסיכיאטריה המשפטית ממערך האשפוז הרגיל; ג. העתקת והטמעת בתי חולים פסיכיאטריים לתוך בתי חולים כלליים.

לדברי השר הורוביץ: “החלטנו לעשות מהפכה בתחום בריאות הנפש. מה שהיה תמיד החצר האחורית של מערכת הבריאות עובר לקדמת הבמה. אין פה שום בושה או בעיה, אלה מחלות ובעיות שהמון אנשים סובלים מהם ובגלל הסטיגמה, שבאה לידי ביטוי גם בתקצוב, הטיפול היום לא מספיק טוב. הקהילה הפסיכיאטרית עושה עבודת קודש. יש גם מקרים לא טובים ואסור להסתיר את זה אבל הפתרון צריך להיות מערכתי תשתיתי. ברגע שהמקומות האלה יהיו יותר טובים פחות מקרים לא טובים יקרו. מצפיפות, לחץ ואלימות דברים טובים לא יוצאים”.

אחת הסוגיות שעלו בדיון הוא המחסור החמור בכוח אדם, במערכת הבריאות בכלל ובמערכת בריאות הנפש בפרט. ד”ר צבי פישל, יו”ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש: “שיעור הפסיכיאטרים במדינת ישראל הוא 10 למאה אלף. זה מצב חירום. כשארה”ב ודנמרק הגיעו ל-14 למאה אלף, הם עשו תכניות חירום. כשאנחנו מדברים על החזון שלנו כמערכת בריאות הנפש, הוא להפוך אותה לכוכב כזה שכולם ירצו אותו, שהמחלקות יריבו על איזה חולים לקחת ויוכלו לברור את המתמחים והיום המצב הוא הפוך. כדי שזה יקרה המערכת חייבת להיות אטרקטיבית וזה דורש כסף אבל לא רק. מה שנעשה כאן בכנסת ובמשרד הבריאות מאיר באור חיובי יותר את בריאות הנפש. העשייה יחד תוביל לזה שיבואו יותר אנשים ונוכל לתת טיפול טוב יותר לאנשים”.

יו”ר הוועדה ח”כ עידית סילמן התייחסה גם היא לנושא ואמרה: “אני רואה כפרויקט אישי שלי לטפל בפער האדיר בתחום כוח האדם במערכת הבריאות. זה נושא שלא טופל שנים. חלק מהפער הוא פיקטיבי כי יש לנו מחסור בתקנים מחד ורופאים שאינם מועסקים מאידך אבל בחלק מהמקומות הוא אמיתי. אני מתכוונת לטפל בנושא בנחישות רבה. ברור לי שיהיו לנו מלחמות אבל יחד בעבודה נכונה נצליח לפתור את הבעיה. נעשה הכל כדי להבין היכן הפערים, איפה מסתתר כוח האדם האיכותי שכל כך חשוב לנו”.

ח”כ קטי שטרית, יו”ר השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות: “לפי הנתונים יש בישראל 6,000 ניסיונות התאבדות בשנה ובניגוד לפציעה פיסית שמטופלת ומחלימה, כאן לא מדובר בדבר שחולף. לכן חייבים להקים רשות לאומית למניעת אובדנות, כפי שעשו במשרד התחבורה כשהייתה עלייה במספר תאונות הדרכים והנושא היה מפוזר במשרדים שונים.  כך נחסוך כוח אדם, ביורוקרטיה ותקציבים רבים וזה ייתן הרבה ודאות לטיפול בנושא”.

ח”כ מיכל ווליגר, שיזמה את ציון היום המיוחד בכנסת: “השר בהחלט מגלה עניין אבל אני לא רואה תמיכה גדולה סביבו ובעיני מה שנעשה אינו מספיק. ישבתי כמעט יום יום בבית חולים למתמודדי נפש עם קרוב משפחה ואני מסיירת המון בבתי חולים נוספים- המצב הוא מזעזע. צפיפות נוראית בקרב אנשים שיותר מכל אדם צריכים את המקום שלהם. הטיפול צריך להיות כמה שיותר בקהילה וכך נזדקק לפחות אשפוז. יש להעביר את מרכז הכובד לשם, מבלי כמובן לפגוע כמובן בשיפוץ ושיפור התנאים בבתי החולים. הגיע הזמן לשנות”. 

ד”ר עדית סרגוסטי, ארגון בזכות: “אנחנו מרגישים שיש פער גדול בין החזון לבין המשאבים המוקצים להעברת מרכז הכובד הטיפולי לקהילה. התחום סובל מהזנחה רבה לאורך שנים. אנשים מחכים שנתיים בתור לטיפול במסגרת קופות החולים וזה לא סביר. יש למעלה מ-1,000 איש שגרים בבתי החולים לבריאות הנפש, ברור לכל שהם לא צריכים להיות שם והתכנית כרגע מדברת על העברה של 200 מהם בלבד”.

מנכל ער”ן דוד קורן אמר: “לשים את הנושא בצורה כל כך דרמטית בחזית זה לא מובן מאליו. ברור לנו שהשר ואנשי משרדו עושים כאן מהפכה ואנחנו כולם מורידים את הכובע. השירות שלנו שכולל עזרה ראשונה נפשית הוא הכי זול שיש, נתנו שירות לחצי מיליון איש מאז שהתחילה הקורונה, בכל יום אנחנו פיזית מורידים מהגג שלושה אנשים. אבל- קיבלנו תקצוב של 50% ממה שקיבלנו ב 2020.  מבחינת היקפי הפניות, אני לא רואה איך אנחנו עומדים בזה. בואו נמצא את הדרך היצירתית לסגור את הפער הזה שהא באמת קטן”.

מצ”ב סרטונים וכן קישור לאלבום תמונות מהדיון. צילום: דוברות הכנסת- נועם מושקוביץhttps://photos.app.goo.gl/hC82GNyYtecgFMdK6

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה