נמצאו חמישה גורמי סיכון עיקריים להתפתחות פקקת במטופלים לאחר אטימת אוזנית העלייה השמאלית (JACC)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology (JACC) מצביע על חמישה גורמי סיכון העשויים לעזור לאתר חולים בסיכון לפתח פקקת הקשורה לשימוש במכשירים (device-related thrombus), הנחשבת כשלעצמה כגורם סיכון חשוב לאירועים סרברו-וסקולריים, במטופלים לאחר הכנסת שתל לאטימת אוזנית העלייה השמאלית (left atrial appendage occlusion, LAAO). המנבאים העצמאיים שזוהו כגורמים לסיכון מוגבר לפתח פקקת הקשורה לשימוש במכשירים היו נוכחות של הפרעת קרישיות יתר, תפליט פריקרדיאלי, אי ספיקת כליות, עומק השתלה של מעל 10 מ”מ מרכס הריאה, ונוכחות פרפור פרוזדורים לא התקפי.

לדברי המחבר הראשי של המחקר, “לרוע המזל, רוב גורמי הסיכון הללו אינם ניתנים לשינוי, כמו הפרעות קרישיות יתר או פרפור פרוזדורים שאינו התקפי. עם זאת, אנו אכן יכולים להימנע מהשתלות עמוקות העלולות ליצור צורה של מכתש או עמק בו הקריש עלול להיווצר”. הוא הוסיף כי “העניין החשוב ביותר, שבאמת היווה את הסיבה שבגינה בדקנו את הנושא, הוא שאנו רוצים לתת למטופל תחזית ריאלית לגבי תופעות הלוואי האפשריות בהליך זה”.

השימוש בשנים האחרונות ב-LAAO למניעת היווצרות פקקת ושבץ מוחי בחולים עם פרפור פרוזדורים הולך וגובר. חיזוי היווצרות פקקת כתוצאה מההליך נמצאת בראש סדר העדיפויות בתחום הLAAO, מציינים המחברים, במיוחד לאור התרחבות השימוש בו בחולים צעירים ובחולים בסיכון נמוך ולאור ההיקפים ההולכים וגוברים של ביצוע הפרוצדורה. “פקקת הקשורה למכשירים זו בעיה עליה דנו הרבה, כיוון שמדובר בהליך מניעתי. הסיכון לשבץ מוחי בפועל מדי שנה – גם אם אינך נוטל מדללי דם ויש לך ציון CHADsVASc של 9 – הוא 11%. אז אם הסיכוי ללקות בפקקת הוא קרוב לסיכוי זה, אז הפרוצדורה לא כדאית” אמר אחד ממחברי המחקר. מחקרים קודמים גם זיהו את עומק ההשתלה ופרפור פרוזדורים שאינו התקפי כגורמי סיכון לפקקת. עם זאת, רובם היו קטנים, כשאחד הגדולים שבהם דיווח על 65 מקרי פקקת בארבעה ניסויים פוטנציאליים.

המחקר כלל נתונים מ-37 מרכזים שדיווחו על 237 אירועי פקקת הקשורה למכשירים ו-474 מקרי בקרה תואמים. בשלושה רבעים מהחולים הושתלו מכשירי Watchman מהדור הראשון או מכשיר FLEX (Boston Scientific). עיתוי התפתחות הפקקת השתנה במידה רבה, כאשר 24.9% הופיעו ב-45 הימים הראשונים, 38.8% בין הימים ה-45 ל-180, 16.0% בין הימים ה-180 ל-365 ו-20.3% לאחר יותר משנה. יחסי הסיכוי (OR) לפקקת היו 17.50 (רווח בר סמך של 95%, 3.39 – 90.45) להפרעת קרישיות יתר, 13.45 (רווח בר סמך של 95%, 1.46 – 123.52) לתפליט פרידקרידאלי, 4.02 (רווח בר סמך של 95%, 1.22 – 13.25) לאי ספיקת כליות, 2.41 (רווח בר סמך של 95%, 1.57 – 3.69) לעומק השתלה של מעל 10 מ”מ ו-1.90 (רווח בר סמך של 95%, 1.22 – 2.97) עבור פרפור פרוזדורים לא התקפי.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה