המוטציה החדשה של ה 2- SARS-CoV שהתגלתה באנגליה ונקראת B.1.1.7, מעוררת שאלות ודאגה ברחבי העולם, וכמובן גם אצלנו.
ע”פ הדיווח באתר NPR גירסה זו מהווה כעת יותר מ -60% מהמקרים החדשים בלונדון, והחוקרים מעריכים כי הגרסה הזו ככל הנראה מדבקת יותר מגרסאות קודמות של הנגיף. על רקע התפתחות זו בוצע סגר כללי במרבית אנגליה וחלו הגבלות על טיסות ברחבי העולם, כולל בישראל.
מה ידוע עד כה על מוטציה זו ?
ראשית, יש להבהיר שלנגיף ה- 2- SARS-CoV יש כבר מספר רב של מוטציות, בקצב של 1-2 לחודש מאז שהחלה המגפה, ובכך אין שום דבר חריג או מפתיע.
אולם במוטציה חדשה זו שזוהתה בבריטניה, ה- B.1.1.7, המיוחד הוא שמספר השינויים בקוד הגנטי של גירסה זו הוא 17 , כש-8 מהם באזור חלבון הספייק, החלק האחראי על יצירת הקשר לתאים האנושיים בשלבים הראשוניים של ההדבקה.
שינוי אחד במוטציה זו הנקרא N510Y, גורם לנגיף להיקשר חזק יותר לתאים אנושיים. וריאציה זו הופיעה גם באופן עצמאי במוטציה המתפשטת במהירות בדרום אפריקה.
וורסיה אחרת, הנקראת D614G, הופכת את הנגיף לעביר יותר. B.1.1.7 מכיל גם מחיקה קטנה בקוד הגנטי של הנגיף, שנקרא 69-70del, ומחיקה זו מסייעת לגרסה החדשה לחמוק ממערכת החיסון של הגוף אצל אנשים מסוימים.
וריאציות אלה בשילוב עם העובדה ש- B.1.1.7 רכש שינויים רבים בו זמנית, מעלה את הסברה כי גרסה חדשה זו לא נוצרה באופן אקראי אלא כסוג של פיתוח עמידות של הנגיף כנגד מערכת החיסון, שמקנה לו גם כושר הדבקה גבוה יותר.
החוקרים באנגליה גילו לראשונה את B.1.1.7 בסוף ספטמבר, ונראה שמוטציה זו השתלטה במהירות על חלקים רבים באנגליה. . בתחילת דצמבר, הגרסה החדשה “השתלטה” אף על וריאציות אחרות של הנגיף בלונדון והפכה לדומיננטית.
עלייה מהירה זו מעידה לדעת החוקרים על כך ש- B.1.1.7 מועבר באופן מהיר יותר מצורות אחרות של הנגיף. “אין לכך הוכחות מוצקות עדיין, אבל נראה שהכי סביר”, אמר הביוכימאי ג’רמי לובן מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ’וסטס. “אז אם אדם מתעטש באוטובוס, סביר יותר שהמוטציה החדשה תדביק יותר אנשים מאשר הגירסה הקודמת של הנגיף.”
בשלב זה קשה עדיין להעריך את ההשפעה של המוטציה החדשה על קצב התפשטות המגיפה שכן יש מספר רב של גורמים כולל כמובן צעדי המנע והתקדמות תהליך ההתחסנות.
ההערכה מכל מקןם שהמוטציה החדשה אינה גורמת למחלה קשה יותר, שכן מהנתונים הראשונים לא נראה שהאנשים שנדבקו במוטציה זו פיתחו תחלואה קשה יותר. .
בנוסף, ההערכות הן שהחיסונים החדשים יהיו יעילים גם כנגד הגרסה החדשה. אמנם החוקרים אינם יודעים עדייו בוודאות אם החיסונים יעבדו גם נגד B.1.1.7. כפי שנמצאו יעילים מאוד נגד הוורסיות הקודמות, ויהיה כמובן צורך לבחון זאת מעבדתית וקלינית, אך עד כה מרבית החוקרים אופטימיים באשר ליעילות החיסון.
הסיבה לאופטימיות מוסברת בכך שבעת קבלת החיסון, המערכת החיסונית שלנו מייצרת נוגדנים רבים כנגד מרכיב גנטי גדול של הנגיף, ולא רק כנגד קטע אחד קטן שיכול להשתנות כאשר הנגיף משתנה. כך שגם אם המוטציה החדשה מכילה 17 שינויים , סביר להניח שחלק מהנוגדנים שנוצרו כתוצאה מהחיסון עדיין נקשרים ומנטרלים את המוטציה החדשה.
החוקרים ממליצים למי שכבר קבע תור לחיסון להישאר בתור…
סביר להניח שה- B.1.1.7 התפשט כבר במספר רב של מקומות, כולל ארה”ב (וישראל מן הסתם), המוטציה הזו כבר התגלתה בוודאות בדנמרק, הולנד ואוסטרליה. יש לציין שבאנגליה מתבצעות באופן שיטתי בדיקות מולקולריות לזיהוי שינויים בהרכב הגנטי, בעוד שבמרבית מדינות העולם (כולל ישראל) בדיקות אלה אינן מתבצעות כמעט באופן שיטתי או משמעותי
גם ב –VIROLOGICAL מתפרסם מאמר שבו מציגים החוקרים ממצאים ראשוניים באשר למאפייני ה- B.1.1.7:
· מוטציית ה-B.1.1.7 מהווה חלק גדל והולך מהמקרים בחלקים שונים של אנגליה. מספר מקרי B.1.1.7 ומספר האזורים המדווחים על זיהומי B.1.1.7 גדל.
· ל- B.1.1.7 מספר גדול במיוחד של שינויים גנטיים, במיוחד בחלבון ה”ספייק”
· לשלוש מהמוטציות הללו השפעות ביולוגיות פוטנציאליות שתוארו בעבר בהיקפים שונים:
1. מוטציה N501Y זוהתה כמגבירה זיקה ל- ACE2 אנושי ועכברי.
2. מחיקת הספייק 69-70del תוארה בהקשר של התחמקות מתגובת החיסון האנושית, אך התרחשה גם מספר פעמים בקשר לשינויים אחרים ב- RBD.
3. מוטציה P681H צמודה לאתר הפורין, מיקום הידוע כבעל משמעות ביולוגית.
הצמיחה המהירה של מוטציה זו מעידה על הצורך במעקב גנומי ואפידמיולוגי משופר ברחבי העולם ובחקירות מעבדה על אנטיגניות וזיהום.
בימים הקרובים נקיים ראיון עם ד”ר ענת וידר, מומחית למחלות זיהומיות, שתסקור המידע ותציג הערכותיה ומסקנותיה בנושא.
מכל מקום נראה שהמלצת החוקרים מ-VIROLOGICAL לעקוב ולחקור את המוטציה נכונה ורלוונטית גם בישראל ויש לקוות שמתבצעות ההכנות וההיערכות לכך כבר ברגעים אלה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!