הודעת דוברות הכנסת (ועדת הקורונה):

המגזר הערבי השבוע: 41% מכלל החולים

יותר מפי שניים משיעורם באוכלוסייה. כך נחשף בוועדת הקורונה. חברי הכנסת מהרשימה המשותפת: האשם בהיקף-בדיקות נמוך, חוסר-הסברה וחוסר-תקציב

העלייה החדה בתחלואה במגזר הערבי, הגיעה היום (שני) לדיון בוועדת הקורונה. יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) קראה למנהיגי הציבור הערבי לעודד שמירה על ההנחיות, וביקשה ממשרד הבריאות לרכז מאמץ בהגדלת היקף הבדיקות, לחזק את שיתוף הפעולה עם ראשי הרשויות הערביות, הסברה ייעודית ומותאמת למגזר למניעת הידבקות ולהתחסנות.

לדברי יוזם הדיון אנטנאס שחאדה (הרשימה המשותפת) ?הנתונים המגיעים מהחברה הערבית מטרידים ומדאיגים: כ-1,000 נדבקים החדשים ביום, ועל זינוק בשיעור הנדבקים בקרב החברה הערבית. הממשלה משיכה בטיפול אחד: סגר, למרות שצעד זה כבר הוכח ככישלון, מול הוצאת החולים למלוניות”. לדבריו, לפי נתוני פרופ’ ערן סגל ממכון ויצמן, מספר המאומתים ל-10,000 נפש בשבוע האחרון בקרב הערבים (16.8), היה פי ארבעה יותר מהחברה החרדית (4.2) ופי חמישה מהחברה הכללית (3.5). הנדבקים הערבים אחראים ל- 49% מהמאומתים החדשים בשבוע האחרון – פי שניים וחצי מחלקם היחסי באוכלוסייה. החברה החרדית “אחראית” רק על 6% מהנבדקים – פחות מחלקה באוכלוסייה. שחאדה קרא להעניק סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות להיאבק בהתפשטות המגפה, כמו גם הענקת פיצויים ראויים לבעלי עסקים.

איימן סייף (בתמונה), ראש מטה החברה הערבית במשרד הבריאות, השיב כי הסיבות לעלייה הן מגוונות כהדבקה בתוך הבית, השתתפות בחתונות והלוויות, טיסות למדינות אדומות כטורקיה, כניסה לרשות הפלסטינית, ובעיקר אי-הקפדה של חלק מהאוכלוסייה על ההנחיות משרד הבריאות , בידודים, עטיית-מסיכה, והתקהלויות. לדבריו, 63,087 בדיקות נערכו בשבוע האחרון במגזר הערבי, שהן כ-14% מכלל הבדיקות, מול 26,554 בדיקות בלבד במגזר לפני כחודשיים. מספר המאומתים הממוצע עומד כיום על 3.5% ל-10,000 איש במגזר הכללי, ו-9.1% במגזר הערבי. הממוצע השבועי של חולים חדשים עומד על 1,707, ו-697 (41%) מהם מהמגזר הערבי. הוא הביע צער על כי לא ניתן להגדיל עוד יותר את היקף הבדיקות. הוא ציין כי מוענק סיוע לרשויות בחקירות, בין היתר באמצעות חוקרים ומתשאלים מטעם הרשות. כמו-כן מוענק סיוע לרשויות באמצעות תכנית “בני חיל” הכוללת תקציב עבור סלי מזון, פיקוח ואכיפה רשותי, הסברה ורכזים. יצוין כי נכון להיום ניתן מענה ליותר מ-80 רשויות ערביות בהיקף של 22 מיליון . “רק עם גילוי-מנהיגות ושיתוף פעולה ניתן להצליח. אני נאבק מדי יום להגדיל את היקף הבדיקות.

סאלח סונדוס הדגישה כי “הנגיף איננו מבחין בין האוכלוסיות אך הטיפול הממלכתי דווקא מבחין ביניהם. משרד הבריאות מאשים את הקורבן. המדיניות הכושלת מוכיחה את עצמה, ויש לבחון חלופות לטיפול טוב יותר”, אוסמה סעדי ציין את מיעוט החולים במגזר בסגר הראשון בגלל האמון שניתן להנחיות הממשלה ואילו עתה “הציבור לא מאמין לממשלה, בגלל היחס המפלה למגזר. 30 מיליון פיצוי שהובטחו לנצרת טרם הגיעו למרות שאילת וטבריה כבר קיבלו”. אימאן חט’יב יאסין הוסיפה כי “אין אחריות בלי שותפות, ולא ניתן לבקש לערוך בידוד ממשפחות עניות – המתגוררות בדירת חדר וחצי”, ג’אבר עסאקלה האשים כי משרד הבריאות לא משקיע די בפרסום ואזהרת האוכלוסייה מפני הנגיף, וקרא להקצות תקציב מיוחד וגדול להרחבת היקף הבדיקות, ואילו סעיד אלחרומי ציין את ההכרח לערוך בדיקות לשבים מטורקיה ודובאי, כמו גם הקמת מטה בכל עיר, וחובת ראשי הרשויות הערביות להתגייס למשימה.

לדברי פרופ’ בשאראת בשארה, יו”ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית, מדיניות הממשלה לא מתאימה למגזר הערבי, כמו הפעלת הפיקוח העירוני למניעת חתונות, ואילו פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי הציבור, קרא לתכנן כבר עתה את מבצע החיסונים במגזר, מבחינה הסברתית ותפעולית.

להורדת מצגת משרד הבריאות עם הנתונים המלאים, כפי שהוצגה בדיון.