עירוי קדם-תרופה (pro-drug) עדיף על טיפול אוראלי לטיפול בתסמינים מוטוריים במחלת הפרקינסון (International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders)

מחקר פאזה 1B חדש הראה כי עירוי של פוסלבודופה ופוסקרבידופה משפר תסמינים מוטוריים במחלת הפרקינסון ועדיף על הטיפול האוראלי הקיים בלבודופה וקרבידופה. פוסלבודופה ופוסקרבידופה (foslevodopa/foscarbidopa) הן קדם-תרופות (pro-drugs) מזורחנות של התרופות האוראליות לפרקינסון לבודופה וקרבידופה. המחקר בדק עירוי רציף, במשך 24 שעות, של פוסלבודופה ופוסקרבידופה במטופלים בשלבים המתקדמים של המחלה והראה שהשיפור ניכר בכל שעות הערות של המטופלים.

עם התקדמות המחלה והעלייה במינון התרופות אותו נוטל המטופל, הטווח התרפויטי של לבודופה וקרבידופה נהיה צר יותר. היצרות הטווח התרפויטי עלולה לגרום לדיסקנזיה מטרידה (troublesome dyskinesia) ברמות הגבוהות של התרופה בדם ורעידות ונוקשות כשהרמות יורדות מתחת לטווח.

המחקר כלל כ-20 מטופלים, 8 נשים ו-12 גברים, בגילאי 35 עד 77 (גיל ממוצע 61.3 עם סטיית תקן של 10.5 שנים). המשתתפים במחקר היו עם פרקינסון אידיופטי מתקדם המגיב לטיפול בלבודופה, אך עם השפעה לא מספיק טובה של התרופה. בכל המשתתפים, ההשפעה הלא מספקת של התרופה כללה לפחות שעתיים וחצי ביום ללא השפעה של התרופה. המידע לגבי המשתתפים במחקר נאסף בשעות 4:30 בבוקר ועד 21:30 בלילה.

הטיפול במחקר התבצע לאחר תקופת מעקב של בין 10 ל-30 ימים, במהלכם נבדקו השפעת התרופות לבודופה וקרבידופה על המטופלים. לאחר מכן, המשתתפים במחקר קיבלו עירוי תת-עורי של מנות אשר הותאמו אישית של פוסלבודופה ופוסקרבידופה, 24 שעות ביממה למשך 28 ימים.

בכל המטופלים שנבדקו, עירוי פוסלבודופה ופוסקרבידופה הראה תוצאות טובות יותר מאשר התרופות האוראליות. ההשפעה של התרופות בעירוי הייתה יחסית לא תנודתית ולא חרגה ביותר מ-25% מהטווח התרפויטי של התרופה, בכל השעות בהם נבדקו המטופלים. מנגד, התרופות האוראליות חרגו ביותר מ-50% מהטווח התרפויטי, במחזורים של 3-4 שעות במהלך היום. ההבדל העיקרי בהשפעה נצפה בעיקר בבקרים, בהם העירוי השפיע בצורה אפקטיבית הרבה יותר מהטיפול האוראלי. בנוסף, הטיפול בעירוי הדגים גם זמן ממושך יותר של השפעה ללא דיסקנזיה, בהשוואה לתרופות האוראליות.

לכתבה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש להערכת הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון בארצות הברית, כאשר מהנתונים עולה כי רמות אשלגן בדם גבוהות יותר בחולים עם מחלת פרקינסון לעומת מבוגרים ללא מחלת פרקינסון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין רמות אשלגן בדם ובין […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 […]

  • מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת CNS Neuroscience & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דיכאון עשויים להשפיע על הניידות ושיווי המשקל של חולים עם מחלת פרקינסון, כאשר עם עליה בחומרת תסמיני דיכאון חלה החמרה במדדי ניידות ויציבות החולים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-רגרסיה במטרה לבחון את הנתונים בספרות הרפואית אודות מדדי […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הפעם עוסק פרופ’ רז בתופעה הנפוצה בעיקר בגיל המבוגר. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה