חשיבות איזון רמות סוכר בדם בחולים עם COVID-19 (מתוך Cell Metab)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Cell Metabolism עולות עדויות לפיהן קיים קשר הדוק בין איזון רמות סוכר בדם ובין התוצאות בחולים מאושפזים עם COVID-19 ואבחנה ידועה של סוכרת מסוג 2.

המחקר הרב-מרכזי כלל 7,337 חולים מאושפזים עם COVID-19, מהם 952 חולים עם אבחנה ידועה של סוכרת מסוג 2 (גיל חציוני של 62 שנים) ו-6,385 חולים ללא סוכרת (גיל חציוני של 53 שנים).

מהנתונים עולה כי חולים עם אבחנה של סוכרת קיבלו יותר תרופות אנטיביוטיות, תכשירים אנטי-פטרייתיים, קורטיקוסטרואידים, אימונוגלובולינים, תרופות לאיזון לחץ הדם ותרופות וזו אקטיביות, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. חולים עם סוכרת טופלו גם בשכיחות גבוהה יותר בחמצן (76.9% לעומת 61.2%, בהתאמה), נדרשו לעיתים קרובות יותר להנשמה לא-פולשנית (10.2% לעומת 3.9%) או הנשמה פולשנית (3.6% לעומת 0.7%).

לאורך מעקב בן 28 ימים מתחילת האשפוז, בחולים עם סוכרת מסוג 2 תועד סיכון מוגבר משמעותית לתמותה, בהשוואה לאלו ללא סוכרת (7.8% לעומת 2.7%, בהתאמה, p<0.001), עם יחס סיכון של 2.90. לאחר תקנון לגיל, מגדר וחומרת COVID-19, בקבוצת החולים עם סוכרת עדיין תועד סיכון מוגבר משמעותית לתמותה עם יחס סיכון של 1.49 (p=0.05).

בחולים עם סוכרת תועד גם סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות תסמונת מצוקה נשימתית חדה (יחס סיכון מתוקן של 1.44), נזק כלייתי חד (יחס סיכון מתוקן של 3.01) והלם ספטי (יחס סיכון מתוקן של 1.95).

ממצאי המחקר העידו באופן חד-משמעי כי בחולים עם סוכרת קיים סיכון מוגבר לתמותה וסיבוכים אחרים של COVID-19.

מבין 952 החולים עם סוכרת מסוג 2, 282 חולים היו עם רמות סוכר מאוזנות היטב (70-180 מ”ג/ד”ל) ו-528 חולים לא היו מאוזנים היטב. בדיוק כמו בהשוואת חולים ללא-סוכרת מול חולי סוכרת, בחולים עם איזון טוב של רמות הסוכר בדם תועדו שיעורים נמוכים של שימוש בתרופות אנטי-ויראליות, אנטיביוטיות, אנטי-פטרייתיות, קורטיקוסטרואידים, אימונוגלובולינים ותרופות וזואקטיביות.

בקרב חולים שהיו מאוזנים היטב תועד סיכון נמוך יותר לצורך בתמיכת חמצן (70.2% לעומת 83.5%), הנשמה לא-פולשנית (4.6% לעומת 11.9%), הנשמה פולשנית (0% לעומת 4.2%) ושימוש ב-ECMO (0% לעומת 0.8%).

שיעורי התמותה באשפוז היו נמוכים יותר בקרב חולים מאוזנים היטב (1.1% לעומת 11.0%; יחס סיכון של 0.09, p<0.001) וההבדלים נותרו מובהקים סטטיסטית לאחר תקנון למשתנים שונים (יחס סיכון של 0.13, p<0.001). יחס הסיכון המתוקן לתסמונת מצוקה נשימתית חדה עמד על 0.41 (p<0.001) והסיכון לנזק לבבי חד עמד על 0.21 (p=0.03).

ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם סוכרת, בהשוואה לאלו ללא-סוכרת, כאשר מהנתונים אודות חולי סוכרת עולה החשיבות הרבה של איזון רמות הסוכר.

Cell Metab. Published online April 30, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה