מאת מערכת אע-מד
מחקר חדש בחן את השאלה עד כמה בטוחים ויעילים שתי משטרים שונים של chloroquine diphosphate (CQ) בטיפול בחולי COVID-19 קשים.
מהממצאים בשלב IIb, של מחקר קליני אקראי של 81 חולים עם COVID-19, ניתוח ביניים שלא תוכנן מראש ע”פ המלצת מועצת הפיקוח והבטיחות העצמאית של המחקר מצא כי מינון גבוה יותר של CQ למשך 10 ימים היה קשור ליותר תופעות לוואי רעילות וקטלניות, במיוחד אירועים המשפיעים על הארכת מרווח QTc. גודל המדגם המוגבל לא איפשר לחוקרים להציג את התועלת הכוללת של הטיפול.
החוקרים מסיקים כי על בסיס הממצאים המוקדמים מהמחקר אין להמליץ על מינון גבוה יותר של CQ לטיפול ב- COVID-19 קשה, במיוחד בקרב חולים המקבלים גם אזיתרומיצין ואוסלטמיוויר, בגלל חששות בטיחותיים לגבי הארכת מרווח ה- QTc ועליה בתופעות לוואי קטלניות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום טיפול אנטי-ויראלי ספציפי מוכח המומלץ ל-COVID-19 . עם זאת מחקרים in vitro מצביעים על כך שבכדי להשיג השפעה אנטי-ויראלית משמעותית של CQ דרוש ריכוז גבוה של התרופה.
מטרת החוקרים הייתה להעריך את הבטיחות והיעילות של 2 מינון CQ בחולים עם COVID-19 קשה.
לצורך כך נערך מחקר קליני מקביל, כפול סמיות, אקראי, בשלב IIb עם 81 חולים בוגרים שאושפזו עם תסמונת COVID-19 חריפה בדרכי הנשימה , אשר נערך החל מה 23 במרץ עד 5 באפריל. 2020, במתקן לטיפול שלישוני במנאוס, אמזון הברזילאית.
חולים בקבוצת התערבות הוקצו לקבל CQ במינון גבוה (כלומר 600 מ”ג CQ פעמיים ביום במשך 10 ימים) או CQ במינון נמוך (כלומר, 450 מ”ג פעמיים ביום ופעם אחת ביום במשך 4 ימים).
יעד המחקר המרכזי היה הפחתה בתמותה של לפחות 50% בקבוצת המינון הגבוה בהשוואה לקבוצת המינון הנמוך. הנתונים המוצגים כאן מתייחסים בעיקר לתוצאות הבטיחות והתמותה במהלך הטיפול ביום 13. יעדי מחקר משניים כללו מצב קליני של משתתפים, בדיקות מעבדה ותוצאות אלקטרוקרדיוגרפיה. התוצאות נבחנו ביום ה- 28. גילוי RNA של הפרשת נשימה נגיפית בדרכי הנשימה בוצע בימים 0 ו -4.
החוקרים מדווחים כי מתוך גודל מדגם מוגדר מראש של 440 חולים, 81 הוקצו (41 [50.6%] לקבוצה במינון גבוה ו -40 [49.4%] לקבוצה במינון נמוך). החולים היו גיל ממוצע (SD) של 51.1 (13.9) שנים, ורובם (60 [75.3%]) היו גברים.
גיל מבוגר יותר (ממוצע [SD] גיל, 54.7 [13.7] שנים לעומת 47.4 [13.3] שנים) ועוד מחלות לב (5 מתוך 28 [17.9%] לעומת 0) נצפו בקבוצת המינון הגבוה. RNA נגיפי התגלה אצל 31 מתוך 40 (77.5%) ו -31 מתוך 41 (75.6%) חולים בקבוצות המינון הנמוך והמינון הגבוה, בהתאמה. שיעור התמותה עד יום 13 היו 39.0% בקבוצת המינון הגבוה (16 מתוך 41) ו 15.0% בקבוצת המינון הנמוך (6 מתוך 40). קבוצת המינון הגבוה הציגה מופע רב יותר של מרווח QTc גדול מ -500 אלפיות השנייה (7 מתוך 37 [18.9%]) בהשוואה לקבוצת המינון הנמוך (4 מתוך 36 [11.1%]). הפרשת הנשימה ביום 4 הייתה שלילית רק 6 מתוך 27 מטופלים (22.2%).
החוקרים מסכמים כי הממצאים המוקדמים של מחקר זה מראים כי אין להמליץ על מינון CQ גבוה יותר עבור חולים קשים הסובלים מ- COVID-19 בגלל הסיכון הבטיחותי הכרוך בשימוש בו, במיוחד כאשר התרופה נלקחת במקביל לאזיתרומיצין ואוסלטמיוויר.
החוקרים מציינים כי לא ניתן להשליך תוצאות אלה לחולי COVID-19 שאינם במצב קשה.
JAMA Netw Open. 2020;3(4):e208857. doi:10.1001/jamanetworkopen.2020.8857
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!