להלן תמונת המצב שמציג משרד הבריאות לבוקר 17/3/20 (בינתיים התקבל עדכון על כך שמספר החיוביים לנגיף עלה ל-304 )
בדיווח מדהמרקר מהבוקר מוצגות תוצאות המודל המתיטמטי של התוצאות הצפויות מהתפרצות הקורונה בישראל תחת 4 תרחישים אשר היווה בסיס לדיונים ולקבלת ההחלטות של הממשלה. לכל תרחיש הונח קצב הדבקה (R0 ) שונה (בין 1.2 ל-2) ומאלה נגזרו הפרמטרים של שיעור הידבקות של האוכלוסייה, סה”כ חולים, סה”כ אשפוזים בטיפול נמרץ, ותמותה.
אפשר לראות שהתוצאות מבחינת תמותה ותפוסת מיטות אשפוז בטיפול נמרץ נעות בין 8,600 ו-1300 בקצב הדבקה נמוך של 1.2 עד ל-21,600 מקרי תמותה ו-14,000 מיטות בטיפול נמרץ בתרחיש של קצב הדבקה בסיסי של 2.
על רקע תרחישים אלה אפשר להבין מדוע משרד הבריאות דוחף להחמרת ההנחיות שמטרתן היא להקטין ככל האפשר את ה-R0 .
השאלה היא האם המודל בחן גם כיוון פעולה דיפרנציאלי ? כלומר תרחיש שבו מתבצע בידוד, בדיקות אינטנסיביות, ניטור צמוד ומתן מענה מהיר לכל סימפטום או בדיקה חיובית – רק לקבוצת הסיכון (לצורך העניין מבוגרים מעל גיל 65-70 עם גורם סיכון נוסף אחד לפחות), בעוד ששאר המדינה חוזרת לנורמליזציה. זאת מכיוון שיש שונות עצומה של התוצאה העיקרית של המודל (אישפוז בטיפול נמרץ ותמותה) בין קבוצת הסיכון (כנראה שלמעלה מ-25%) לעומת שאר האוכלוסייה (כנראה סביב 0.5% , לא רחוק משפעת עונתית).
במודל כזה שגם ייקח בחשבון את אובדן ימי העבודה במשק, יתכן שהתוצאה הכוללת המשוקללת הייתה מובילה לתכנית פעולה שונה. יתכן , ממש לא בטוח – אבל בטח שווה בדיקה ודיון.
הנה דוגמא למודל , ובאמת מדובר בדוגמא בלבד שמטרתה רק להמחיש כיצד ניתן לנתח את המשמעויות של גישות שונות, כולל התייחסות לאספקט הכלכלי. הנחות היסוד במודל ודאי אינן מדוייקות או מובהקות אך המודל מדגים במספרים (שוב מבוסס על הערכות או יותר נכון ניחושים – Guesstimation בלבד !)
בחלופה הדיפרנציאלית שבה כאמור מתמקדים באוכלוסייה שבסיכון ההערכה היא שכתוצאה מכך מספר החיוביים לנגיף באוכלסייה זו יהיה נמוך יותר מאשר בתרחיש של המשך המדיניות הנוכחית : במקום 125,000 – “רק” 100,000 . לעומת זאת, כמות הנשאים באוכלוסייה הרגילה יהיה פי 3 גדול יותר בחלופה הדיפרנציאלית, ובסה”כ תחת החלופה הדיפרנציאלית מס’ הנשאים הכולל יהיה גדול יותר: 1.225 מיליון מול חצי מיליון .
אבל כאשר מעריכים את כמות החולים הקריטיים והתמותה תוך לקיחה בחשבון את אחוזי התחלואה והתמותה לכל אחת מ-2 הקבוצות (25% לאוכלוסייה שבסיכון ו-0.5% בשאר האוכלוסייה סך המקרים הקשים עשוי להיות דומה בשתי החלופות, אולי אפילו נמוך יותר בחלופה הדיפרנציאלית (לפי המודל לדוגמא שלנו 2500 פחות מקרים קשים). אפשר גם לתמחר את עלות הטיפול במקרים הקשים (לצורך העניין הונח שעלות טיפול במקרה קשה הוא 30,000 ש”ח) .
בחלק השני של המודל מוצגת העלות הכלכלית למשק תחת שתי החלופות, וכפי שניתן לראות ההבדלים הן עצומים לטובת כמובן החלופה הדיפרציאלית.
| חלופה נוכחית | חלופה דיפרנציאלית | הפרש | |
| כמות נשאים תוך חודש | 500,000 | 1,225,000 | 725,000 |
| מהם בסיכון | 125,000 | 100,000 | -25,000 |
| נשאים שלא בסיכון מוגבר | 375,000 | 1,125,000 | 750,000 |
| שיעור תחלואה קשה: | |||
| מאוכלוסייה בסיכון | 25% | 25% | |
| אוכלוסייה שלא בסיכון | 0.5% | 0.5% | |
| תחלואה קשישה מאוכלוסייה בסיכון | 31,250 | 25,000 | -6,250 |
| תחלואה קשה מאוכלוסה שלא בסיכון | 1,875 | 5,625 | 3,750 |
| סה”כ מקרים קשים | 33,125 | 30,625 | -2,500 |
| עלות מקרה קשה | 30,000 | 30,000 | |
| סה”כ עלות מקרים קשים | 993,750,000 | 918,750,000 | -75,000,000 |
| מספר מושבתים/חל”טים | 3,000,000 | 150,000 | |
| למשך מספר ימים של | 15 | 15 | |
| סה”כ אובדן ימי עבודה | 45,000,000 | 2,250,000 | |
| ימי מחלה של נשאים שלא בסיכון (14) | 5,250,000 | 15,750,000 | |
| סה”כ אובדן ימי עבודה כולל | 50,250,000 | 18,000,000 | |
| עלות יום עבודה | 333 | 333 | |
| סה”כ עלות אובדן ימי עבודה | 16,750,000,000 | 6,000,000,000 | -10,750,000,000 |
| סה”כ עלות אישפוזים ואבדן ימי עבודה | 17,743,750,000 | 6,918,750,000 | -10,825,000,000 |
כלומר במודל, הדמיוני שלנו אם תרצו, תחת החלופה הדיפרנציאלית, העלות הכוללת למשק של הטיפול במקרים הקשים + אובדן ימי העבודה (של המושבתים/חל”טים + החיובים לנגיף שצריכים להישאר בבידוד) נמוכה יותר ב-10.8 מיליארד ש”ח מהחלופה של המדיניות הנוכחית של המשך סגירת המשק.
נדגיש שוב, אין שום וודאות שהניתוח והתוצאות כאן נכונות ! מטרת הצגת המודל הזה היא ליצור סוג של פרובוקציה שתגרום אולי למקבלי ההחלטות לבקש הרצת המודל והצגת תרחישים תחת מדיניות שונה שמבוססת על הפערים העצומים שיש בין קבוצות הסיכון לאוכלוסייה הרגילה.
אגב, לפי הסקר שערכנו, 39% מ-493 משתתפי סקר אי-מד תומכים בגישה הדיפרנציאלית.. אנגליה אגב נוקטת בסוג מדיניות כזה (אם כי ללא סגר מוחלט על אוכלוסיית הסיכון כפי שמוצע כאן) ויהיה מעניין לעקוב אחר התוצאות שם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!