תוצאות מבטיחות לגישה חדשה לשיפור הזיכרון בחולי אלצהיימר (Adv Sci)

מנתונים בשלב מוקדם מאוד שפורסמו בכתב העת Advanced Science עולה כי טכניקה חדשה ולא-פולשנית לגירוי מוחי בהנחיית אולטרה-סאונד עשויה לשפר את הזיכרון בחולים עם מחלת אלצהיימר.

לטכניקות גירוי מוחי הזמינות כיום ישנן מספר חסרונות, בפרט חוסר יכולת להביא להפעלה של אזור מוקדי עמוק בתוך המוח. לגישת TMS (Transcranial Magnetic Stimulation) מגבלות הנוגעות לדיוק, בעוד ש-DBS (Deep Brain Stimulation) הינה פרוצדורה פולשנית הדורשת השתלה כירורגית של אלקטרודות. מנגד, TPS (Transcranial Pulse Stimulation) בהנחיית אולטרה-סאונד אינה מוגבלת לשכבות השטחיות של המוח, ממוקדת מאוד ויכולה לטפל באזור ספציפי במוח ללא גירוי לא-רצוי של אזורים מוחיים אחרים. היעילות של גירוי מוקדי, לא-פולשני, בהנחיית אולטרה-סאונד, הודגמה במודלי חיות ובמחקר קליני קטן שכלל 10 משתתפים בריאים בו הגירוי הוביל לעליה בהשפעות הנוירו-מודולטוריות באופן תלוי מינון עם עלייה בגירוי. השפעות דומות לא תועדו בקבוצת טיפול דמה.

המחקר הנוכחי כלל 35 חולים (גיל ממוצע של 70.37 שנים) עם אבחנה סבירה של מחלת אלצהיימר, אשר טופלו בשני מרכזים. כל המשתתפים קיבלו טיפול אופטימאלי וכן טופלו ב-TPS במשך 2-4 שבועות וכן השלימו בדיקות MRI לפני ואחרי הגירוי.

המרכז הראשון התבסס על גישת ניווט לכוון את הטיפול למחלת אלצהיימר באזורים רלבנטיים והתוצאות נבחנו אל מול גירוי מוחי גלובאלי, ללא ניווט, במרכז השני. התוצא הגלובאלי המג’ורי להערכת התפקוד הקוגניטיבי של החולים נקבע על-פי סדרת CERAD (Consortium to Establish a Registry for Alzheimer’s Disease) לאחר שלושה חודשים. בנוסף, בדיקת Functional MRI (fMRI) שימשה להערכת שינויים ברשתות הזיכרון במוח בהתאם לתפקוד הקוגניטיבי.

החוקרים מדווחים כי לא תועדו אירועים חריגים חמורים והפרוצדורה נסבלה היטב, ואף ללא תופעות לוואי מינוריות ב-93% מהחולים.

החוקרים מאו כי מרכיבי הזיכרון והתפקוד המילולי לפי מדד CERAD השתפרו משמעותית לאחר הטיפול במשתתפים בשני המרכזים. עם זאת, במרכז הראשון נרשמה ירידה ביכולת המבוססת על זיהוי דמויות. החוקרים בחנו תפקוד זה מאחר ופרוטוקול המחקר לא כלל גירוי של אזור הקורטקס האקוסיפיטו-פריאטלי, לו חשיבות בעיבוד ראיה מרחבית. לאור זאת, הממצאים תומכים בהשפעה ספציפית של הטיפול רק לרשתות שנחשפו לגירוי.

מהנתונים מבדיקות fMRI אודות 19 חולים עלה כי נרשמה עליה ספציפית בתפקוד רשתות זיכרון לאחר טיפול TPS, אשר תאמה לשיפור במדדי CERAD, עדות לכך לקשר בין שינויים אלו ברשתות הזיכרון ובין התפקוד הקוגניטיבי.

החוקרים מציינים כי המנגנון המדויק בו אולטרה-סאונד הוביל להשפעות אלו אינו ידוע.

Adv Sci. Published online December 23, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    בנשים עם הפרעת פוריות משנית לגורם רחמי בלבד תועדו שיעורי הצלחה גבוהים להשתלת רחם, כאשר 70% מהנשים הצליחו ללדת בעקבות ההשתלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 20 נשים עם הפרעות פוריות משנית לגורם רחמי, כולל נשים ללא רחם או רחם לא תפקודי; לכל אישה הייתה לפחות שחלה […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה