מחקרים להערכת תוצאים קרדיווסקולאריים של טיפולים לסוכרת זכו לכותרות רבות, כאשר הם סיפקו נתונים חשובים אודות הבטיחות והיתרונות של הטיפולים השונים והובילו להסטת תשומת הלב מהפחתת המוגלובין מסוכרר בלבד להפחתת סיבוכי סוכרת. עם זאת, במהלך שנת 2019 פורסמו מספר עדכונים חשובים בתחום הסוכרת, שהם מעבר לתוצאות מחקרים להערכת תוצאים קרדיווסקולאריים של הטיפולים התרופתיים.
1. מחקר CREDENCE
מחקר CREDENCE להערכת תוצאות טיפול ב-Canagliflozin הופסק מוקדם לאחר שתועדה ירידה משמעותית קלינית בתוצא משולב של דיאליזה, השתלת כליה, או תמותה כלייתית. בהמשך, ניתוח נתונים מאוחר יותר המשיך להצביע על יתרונות הטיפול, עם עדויות להפחתת סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בתת-קבוצה של חולים עם מחלת כליות על-רקע סוכרת שקיבלו טיפול מניעתי ראשוני. עוד לאחרונה עלה כי התועלת של Canagliflozin בכל הנוגע נוירופתיה זוהתה גם בנוכחות תפקוד כלייתי ירוד וריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך.
2. מחקר REWIND
למרות שמחקר CREDENCE הופסק מוקדם, מחקר REWIND המשיך עד לתום תקופת המחקר (חציון מעקב של 5.4 שנים) והצביע על ירידה משמעותית בסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, ללא סוגיות בטיחות חדשות בכל הנוגע לשימוש ב-Dulaglutide.
בקרב משתתפים עם ובלי היסטוריה של מחלות לב וכלי דם נרשמה ירידה דומה של 12% בסיכון היחסי לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים. מניתוח נפרד עלה רמז להגנה כלייתית, אשר תבחן במחקרים נוספים.
3. הנחיות ה-ESC
ההנחיות מטעם ה-European Society of Cardiology עוררו מעט מחלוקת. ההמלצות התמקדו לחלוטין בהפחתת הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים בחולי סוכרת ובאלו בסיכון לסוכרת. מערכת הסיווג המוצעת כללה שלושה מאפיינים שסיווגו חולים ככאלו המצויים בסיכון גבוה מאוד: מחלה קרדיווסקולארית קיימת; נזק לאיברי מטרה; נוכחות שלושה גורמי סיכון מג’וריים ומעלה. ההנחיות סיפקו סדרת המלצות חדשות לחולים בקטגוריית הסיכון הגבוה מאוד, כולל לשקול מתן אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכב SGLT-2 כטיפול קו-ראשון (כלומר, אפילו לפני מטפורמין), יעד LDL של מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל ולשקול מתן אספירין גם בהעדר היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.
4. מחקר DAPA-HF
ממצאי המחקר להערכת Dapagliflozin בחולי אי-ספיקת לב הצביעו על הפחתת תמותה מכל-סיבה, ללא אירועים חריגים חדשים, עם הטיפול התרופתי. מעניין לציין כי התועלת הייתה עקבית בקבוצות גיל שונות ובמגוון רחב של אוכלוסיות שסווגו לפי המצב הבריאותי ההתחלתי ולפי נוכחות/העדר סוכרת. עדיין יש שאלות בנוגע לתועלת של הטיפול בחולים ללא סוכרת או קדם-סוכרת.
5. מחקר DECLARE-TIMI 58
למרות שהמחקר המקורי פורסם בתחילת שנת 2019 הדגים ירידה משמעותית בתוצא העיקרי של תמותה קרדיווסקולארית או אשפוזים עקב אי-ספיקת לב, אך לא בסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, ניתוח נוסף של הנתונים סיפק תובנות נוספות אודות היתרונות של Dapagliflozin: הפחתת סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בנוסף לאי-ספיקת לב באלו עם היסטוריה של אוטם לבבי; הפחתת התקדמת מחלת כליות; ירידה עקבית בסיכון למחלות וכלי דם ואי-ספיקת לב, ללא תלות במקטע הפליטה של חדר שמאל או קבוצת הגיל; הטרוגניות משמעותית במשך סוכרת עם ירידה בסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אוטם לבבי ואירוע מוחי בקרב אלו עם סוכרת מעל 20 שנים, גם בהעדר היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית ידועה.
עוד מציינים הכותבים שני מחקרים נוספים שזכו לכותרות בשנה האחרונה, מחקר CAROLINA CVOT להערכת Linagliptin ומחקר PIONEER 6 להערכת Semaglutide.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!