תסמונת מעי רגיז עשויה לנבוע מגורמים שונים, כולל מחלת מעי דלקתית, כך מסבירים מומחים במהלך כנס ה-Advances in Inflammatory Bowel Diseases. לדבריהם, בשליש מהחולים בהפוגה ממחלת מעי דלקתית ניתן לזהות סימנים של תסמונת מעי רגיז.
לשתי המחלות תסמינים דומים כולל כאבי בטן ושינויים בהרגלי יציאה. עם זאת, כאשר מחלת מעי דלקתית מצויה בשליטה, תסמונת מעי רגיז עשויה להיות פעילה. בניגוד למחלת מעי דלקתית, המוגדרת על-פי מאפיינים היסטולוגיים, אנדוסקופיים והדמיייתיים של דלקת במערכת העיכול, תסמונת מעי רגיז הינה אבחנה המבוססת על תסמינים.
הטיפול בתסמונת מעי רגיז דורש גישה הוליסטית ואינטגרטיבית וכל חולה הוא שונה. יותר משני-שליש מהתסמינים קשורים באוכל ולכן חשוב להשלים אנמנזה מקיפה. קו הפעולה הראשון הוא שיפור הרגלי התזונה, מדובר בצעד היעיל ביותר להקלה על התסמינים, אך החולים צריכים להבין איזו תזונה מומלצת.
למזון השפעה על מגוון גורמים פיזיולוגיים, כולל תנועתיות, חישה ויסארלית, אינטראקציה מוח-מעי, המיקרוביום, חדירות, הפעלה חיסונית ותפקוד נוירו-אנדוקריני כל אלו חשובים לפתוגנזה של תסמונת מעי רגיז.
שינויים תזונתיים הנוגעים לתסמונת מעי רגיז התמקדו בדיאטה נטולת-גלוטן ודיאטה דלת FODMAP (fermentable oligo-, di-, monosaccharides, and polyols). יש לקבוע את הרגישויות של כל חולה ולהתאים את התזונה לשיפור הרכב המיקרוביום ע”י התאמה אישית של דיאטה דלת FODMAP.
מערכת העיכול מושפעת גם מהמתרחש במוח, כאשר שינויים באורחות חיים עשויים להשפיע רבות על החולים. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אימוני הרפיה, פסיכותרפיה דינאמית והיפנותרפיה הדגימו כולם השפעה חיובית בחולים עם תסמונת מעי רגיז.
טיפול בתוספים פרוביוטיים דוגמת Bimuno, המכיל Beta-Galactooligosaccharide, הוביל לעליה בפעילות המיקרוביום והפחתת התסמינים. גלוטאמין הוכח כמרכיב המשפר חדירות מעי, בהשוואה לפלסבו. בנוסף, מחקר בשלב 2 מצא שיעורי תגובה טובים יותר עם Eluxadoline בהשוואה לפלסבו וגם Rifaximin היה יעיל ונסבל היטב להקלה על תסמינים במקרים של הישנות תסמונת מעי רגיז.
המומחים מסבירים כי חולים רבים שמחים על ריפוי התהליך הדלקתי, אך מפתחים תסכול רב לאור הופעה של תסמיני תסמונת מעי רגיז, הדורשים גישת טיפול שונה. הטיפול בתסמונת מעי רגיז אינו ברור לחלוטין ובמחצית מהחולים ניתן להשיג תוצאות טובות עם שינויים תזונתיים ואורחות חיים, דוגמת שיפור תזונה, הגברת אימון גופני, הפחתת לחצים והשתתפות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. ביתר המקרים, נדרש טיפול תרופתי.
מתוך כנס ה-AIBD
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!