הודעת האגודה למלחמה בסרטן

בשורות מעודדות: עלייה בהישרדות מסרטן בישראל; נצפה שיפור בהישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני שנע בין 20-13% במי שאובחנו בתקופת זמן מאוחרת (2007-2011) לעומת מוקדמת יותר (1996-2000)

———————————————————–

נצפה רמז לקשר בין חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההיריון, ובין עלייה בסיכון לסרטן בתקופת הילדות

————————————————————–

צריכה נמוכה של דגנים מלאים מעלה את הסיכון לסרטן

—————————————————————

פעילות גופנית בעצימות גבוהה בקרב מחלימות סרטן השד מורידה ב-48% את הסיכון לתמותה

—————————————————————

מבצע ‘הקש בדלת’® יוצא לדרך יום שני, 28.10.2019

במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (ד’), 23.10.2019, פרסמה האגודה למלחמה בסרטן, בשיתוף משרד הבריאות, את הנתונים המעודכנים ביותר על מחלת הסרטן, לרגל מבצע ההתרמה ‘הקש בדלת’ שיערך ביום שני הקרוב בכל רחבי הארץ.

במסיבת העיתונאים, שנערכה בבית מטי, מטה האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים, השתתפו האונקולוג פרופ’ אברהם קוטן, יו”ר האגודה ויו”ר מבצע ‘הקש בדלת’ 2019, מירי זיו, סגנית יו”ר האגודה, משה בר-חיים, מנכ”ל האגודה, ופרופ’ ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות שדיווחה על הנתונים המעודכנים של הרישום הלאומי לסרטן.

לדברי מירי זיו, סגן יו”ר האגודה למלחמה בסרטן: “תרומות הציבור במבצע ‘הקש בדלת’, כמו גם לאורך כל השנה, מאפשרות לאגודה למלחמה בסרטן לקדם פעולות שבכוחן להציל חיים: קידום חקר הסרטן; ייזום וסיוע בהפעלתן של תוכניות לאומיות למניעה ואבחון מוקדם; מימון תקנים של אחיות, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות ואנשי מקצוע נוספים בתחום הטיפול בחולי סרטן; הפעלת מרכזי תמיכה לחולי סרטן, מחלימים ובני משפחותיהם; סיוע לילדים חולים בהשלמת חומר הלימודים בשל היעדרותם מבית הספר; ארגון והפקת פעילויות הסברה בקרב הציבור הרחב במטרה להגביר את המודעות להפחתת הסיכון לחלות ולאבחון מוקדם; ועוד מגוון רחב של פעילויות למען החולים ונגד המחלה”.

פרופ’ ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, דיווחה על נתוני רישום הסרטן הלאומי שבדקו הישרדות יחסית מסרטן בישראל בין השנים 2016-1996, ומסרה כי: “נתוני הישרדות הם מדד חשוב לאיכות הטיפול בסרטן וליעילותן של תוכניות לגילוי מוקדם. מעקב אחר שיעורי ההישרדות מאפשר הבנה של המערכות והערכה של טכנולוגיות טיפוליות. עם זאת, נתוני ההישרדות מושפעים גם מסוגי הגידולים השכיחים באוכלוסייה, מקיומה של טכנולוגיה לגילוי מוקדם, שהוכחה כיעילה לסריקת האוכלוסייה, ומהשונות במידת הקטלניות שלהם”.

בתפקיד יו”ר מבצע ‘הקש בדלת’ לשנת 2019 יכהן האונקולוג פרופ’ אברהם קוטן, יו”ר האגודה למלחמה בסרטן, שלכבודו הועלתה תרומה למאבק בסרטן.

פרופ’ קוטן מסר כי: “מבצע ‘הקש בדלת’, המתקיים זו השנה ה-59 במספר, הוא אחד ממקורות התמיכה העיקריים של מאבק עיקש זה, שיעדו המרכזי הוא צמצום התחלואה והתמותה ממחלת הסרטן, גורם המוות מספר 1 בישראל“. פרופ’ קוטן אף התייחס למצב הפוליטי המורכב שבו מצויה המדינה: “יחד עם כל עם ישראל, גם אני מקווה שתימנע מאיתנו מערכת בחירות נוספת, שעלותה בהערכה זעירה, עומדת על 2.5 מיליארד ש”ח לקופת המדינה. עם השקעה כספית דומה, היה ניתן לקיים פרויקטים ושירותים רבים וחשובים למען החולים והמחלימים מסרטן. אני קורא לכל אזרחי ישראל להושיט יד ולתרום – כדי שנוכל להמשיך בפעילותנו, שבכוחה להציל חיים”.

להלן, עיקרי הנתונים שפורסמו במסיבת העיתונאים לרגל מבצע ‘הקש בדלת’ של האגודה למלחמה בסרטן:

הישרדות יחסית מסרטן: נשים שורדות יותר מגברים, יהודים יותר מערבים

ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני בכל סוגי הסרטן בקרב מי שאובחנו בשנים 2000-1996 בהשוואה למי שאובחנו בפרק הזמן 2017-2011 עלתה בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני המינים: מ-56% ל-67% בגברים יהודים (עלייה מובהקת סטטיסטית של 20%); מ-63% ל-71% בנשים יהודיות (עלייה מובהקת סטטיסטית של 13%), מ-48% ל-54% בגברים ערבים (עלייה של 13% ללא מובהקות סטטיסטית) ומ-61% ל-70% בנשים ערביות (עלייה של 15%). בכל תקופות הזמן שנבדקו, ההישרדות היחסית בקרב נשים גבוהה מזו שבקרב גברים, וההישרדות היחסית בקרב יהודים גבוהה מזו שבקרב ערבים (תרשים 2א,ב, ג, ד בדוח).

כאשר נבחנו המגמות על פי הגיל בעת האבחנה (0-19, 20-49, 50-64, 65 ומעלה), נצפתה מגמת עלייה בהישרדות ככל שתקופת האבחנה הייתה מאוחרת יותר, בכל קבוצות האוכלוסייה שנבחנו. כמו כן, נצפתה לרוב הישרדות גבוהה יותר בקרב מי שאובחנו בגיל צעיר (0-19 או         20-49) בהשוואה למי שאובחנו בגיל מבוגר יותר (תרשים 2ה,ו,ז,ח בדוח).

הישרדות יחסית מסרטן השד: עלייה בהישרדות בכל קבוצות האוכלוסייה

סרטן השד הוא הנפוץ ביותר בקרב נשים בישראל הן כגורם תחלואה והן כגורם תמותה. ההישרדות היחסית של נשים בישראל מסרטן חודרני של השד עלתה באופן מובהק סטטיסטית במי שאובחנו בשנים 2011-2007 בהשוואה למי שאובחנו בשנים 2000-1996 (89% לעומת 85% בנשים יהודיות, ו-84% לעומת 74% בנשים ערביות, בהתאמה, תרשים 3א,ב בדוח).

כאשר נבחנה ההישרדות היחסית לחמש שנים לפי הגיל בעת האבחנה (עבור קבוצות הגיל        49-20, 74-50 ו-75+, חלוקה שמביאה בחשבון את ההמלצות הלאומיות לגילוי מוקדם של המחלה), נצפתה בנשים יהודיות עלייה בהישרדות היחסית עם התקדמות תקופות האבחנה, וכן עם עליית הגיל בעת האבחנה עד לגיל 75, וירידה בקבוצת הגיל המבוגרת יותר. מגמה דומה, אם כי עם שיעורי הישרדות נמוכים יותר, נצפתה גם בנשים ערביות (תרשים 3ג,ד בדוח).

הישרדות יחסית מסרטן הערמונית: פערים בין יהודים לערבים

סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים יהודים ובין הנפוצים ביותר בקרב גברים ערבים כגורם תחלואה; הוא גם בין הגורמים השכיחים ביותר לתמותה בשתי קבוצות האוכלוסייה. ההישרדות היחסית של גברים בישראל מסרטן חודרני של הערמונית עלתה בקרב יהודים שאובחנו בשנים 2011-2007 בהשוואה למי שאובחנו בשנים 2000-1996 באופן מובהק סטטיסטית (97% לעומת 87% בהתאמה) אבל נשארה יציבה בקרב גברים ערבים (87% לעומת 85% בהתאמה, תרשים 4א,ב בדוח).

כאשר נבחנה ההישרדות היחסית לחמש שנים לפי הגיל בעת האבחנה (עבור קבוצות הגיל    64-45 ו-65+, חלוקה שמביאה בחשבון את התפלגות הגיל הידועה של המחלה), נצפו ערכים גבוהים יחסית של הישרדות מסרטן הערמונית, ללא הבדל מהותי לפי גיל בעת האבחנה. בקרב גברים ערבים המגמות היו דומות, אולם שיעורי ההישרדות היחסית היו נמוכים יותר בהשוואה לאוכלוסיית הגברים היהודים (תרשים 3ג,ד בדוח).

הישרדות יחסית מסרטן המעי הגס: שיא ההישרדות נצפה בקרב הגילים 74-50

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא בין שלושת סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. בכל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו נצפתה עלייה בהישרדות היחסית לחמש שנים, ככל שמועד האבחנה היה מאוחר יותר: בגברים יהודים מ-59% בקרב מי שאובחנו בשנים             2000-1996 ל-72% בקרב מי שאובחנו בין 2011-2007 (עלייה מובהקת סטטיסטית); בנשים יהודיות, מ-59% ל-69% בהתאמה (עם מובהקות סטטיסטית); בגברים ערבים, מ-51% ל-70% בהתאמה (עם מובהקות סטטיסטית); בנשים ערביות, מ-54% ל-64% בהתאמה (ללא מובהקות סטטיסטית, תרשים 5א,ב,ג,ד בדוח).

כאשר נבחנה ההישרדות היחסית לחמש שנים לפי הגיל בעת האבחנה (49-20, 74-50, 75+, חלוקה שמביאה בחשבון את ההמלצות הלאומיות לגילוי מוקדם של המחלה), היה שיעור ההישרדות הנמוך ביותר בקבוצת הגיל 75+ בכל קבוצות האוכלוסייה שנבחנו (תרשים 5ה,ו,ז,ח בדוח).

הישרדות יחסית מסרטן הריאה: ירידה בשיעורי ההישרדות ככל שגיל האבחנה עולה

סרטן הריאה הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים ערבים בישראל, ובין הנפוצים ביותר גם בקרב גברים יהודים, נשים יהודיות ונשים ערביות, הן מבחינת תחלואה והן מבחינת תמותה מסרטן. לרוב מחלה זו מתגלה בשלב מתקדם, ומשום כך ההישרדות מסרטן הריאה נמוכה. עם זאת, נצפתה עלייה מובהקת בהישרדות היחסית לחמש שנים בקרב גברים יהודים (מ-15% במי שאובחנו בשנים 2000-1996, ל-21% במי שאובחנו בין 2011-2007) ונשים יהודיות (מ-23% ל-33%, בהתאמה). גם בקרב נשים ערביות נצפתה עלייה, אולם ללא מובהקות סטטיסטית (מ-18% ל-27%, בהתאמה). בגברים ערבים לא נצפתה עלייה של ממש (מ-15% ל-18%, בהתאמה, תרשים 6א, ב, ג, ד)

כאשר נבחנו שיעורי ההישרדות היחסית לפי הגיל בעת האבחנה (קבוצות הגיל 49-20, 64-50, 65+), נראה כי ההישרדות יורדת ככל שגיל האבחנה עולה, בכל קבוצות האוכלוסייה (תרשים 6ה, ו, ז, ח בדוח).

סיכום הנתונים:

●       ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני (כלל האתרים) הייתה גבוהה יותר במי שאובחנו ב-2011-2007 לעומת שנים קודמות (2000-1996) ביהודים ובערבים, בשני המינים, והשיפור בהישרדות היחסית נע בין 20-13%.

●       עבור סרטן חודרני בכלל האתרים, בנשים הייתה ההישרדות היחסית גבוהה יותר בהשוואה לגברים; ביהודים הייתה ההישרדות היחסית גבוהה יותר בהשוואה לערבים, ובכל קבוצות האוכלוסייה נצפתה מגמת עלייה בהישרדות עם הזמן. עם זאת, הישרדות היחסית מסרטן חודרני (כלל האתרים) נטתה להיות נמוכה יותר ככל שהגיל בעת האבחנה היה גבוה יותר.

●       ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של השד בישראל עלתה עם הזמן בנשים יהודיות ובערביות, אבל נטתה להיות גבוהה יותר בנשים יהודיות בהשוואה לערביות. שיא ההישרדות (92% ו-90% ביהודיות ובערביות, בהתאמה, שאובחנו בתקופת הזמן 2017-2011) נצפה בנשים שאובחנו בהיותן בנות 74-50, כלומר, בקבוצת הנשים שזכאיות לבדיקת ממוגרפיה לצורך גילוי מוקדם של המחלה. עם זאת, גם בקבוצת הגיל 49-20 נצפו שיעורים גבוהים ודומים (90% ביהודיות ו-86% בערביות שאובחנו בתקופה 2011-2007).

●       ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של הערמונית בישראל עלתה עם הזמן בגברים יהודים וערבים, ונותרה יציבה עבור גברים ערבים. ההישרדות הייתה גבוהה יותר בגברים יהודים בהשוואה לערבים. ביהודים לא היו הבדלים מהותיים בהישרדות היחסית לפי הגיל בעת האבחנה (98% במי שאובחנו בגיל 64-50 ו-96% במי שאובחנו בגיל 65+ ב-2011-2007), ובערבים ההבדל היה קטן (90% במי שאובחנו בגיל 64-50 ו-85% במי שאובחנו בגיל 65+ ב-2011-2007).

●       ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של המעי הגס/החלחולת בישראל עלתה עם הזמן בכל קבוצות האוכלוסייה, והייתה דומה בין יהודים לערבים, אם כי נטתה להיות גבוהה יותר בגברים לעומת נשים. שיא ההישרדות בכל קבוצות האוכלוסייה (76% בגברים ובנשים יהודים, 73% בגברים ערבים ו-70% בנשים ערביות, עבור מי שאובחנו בתקופה 2011-2007) נצפה בקבוצת הגיל 74-50 כלומר, בקבוצת האנשים שזכאים לבדיקת דם סמוי בצואה לצורך גילוי מוקדם של המחלה.

●       ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של הריאה בישראל נמוכה בדרך כלל (בין 33-18% במי שאובחנו בתקופה 2011-2007) אבל עלתה מעט עם הזמן ביהודים (מ-15% ל-21% בגברים ומ-23% ל-33% בנשים אשר אובחנו בין 2000-1996 ובין 2011-2007, בהתאמה) וגם בנשים ערביות (מ-18% במי שאובחנו בשנים 2000-1996 ל-27% במי שאובחנו בשנים 2011-2007), ללא שינוי של ממש בגברים ערבים (15% במי שאובחנו בשנים 1996-2000 ו-18% במי שאובחנו בשנים 2011-2007). בניתוח לפי הגיל בעת האבחנה, ההישרדות הטובה ביותר נצפתה בקבוצת הגיל הצעירה,       49-20, בכל קבוצות האוכלוסייה. בנשים יהודיות ההישרדות בקבוצת הגיל 64-50 הייתה דומה לזו של קבוצת הגיל 49-20.

כרבע מיליון תלמידים למדו השנה כיצד להיות ‘חכמים בשמש’® המספרים שמאחורי התרומות

מבצע ‘הקש בדלת’, הנערך השנה בפעם ה-59, מהווה את המאמץ המרכזי והשנתי לאיסוף תרומות, החיוניות לטובת המשך המאבק במחלת הסרטן בכל המישורים. תרומות הציבור, הנאספות במבצע ‘הקש בדלת’, כמו גם לאורך כל ימות השנה, מאפשרות לאגודה למלחמה בסרטן לממן מגוון פעילויות ושירותים למען החולים, המחלימים ובני משפחותיהם, כמו גם לציבור הרחב.

במהלך מסיבת העיתונאים, חשף משה בר-חיים, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן נתונים מתוך פעילויות ופרויקטים שמקיימת האגודה למלחמה בסרטן, שמדגישים את חשיבות התרומה למאבק במחלה. לדוגמה:

●       כ–20,000 בדיקות בוצעו בשנת 2018 בניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן שנועדה לצמצם פערים בהיענות לבדיקת הממוגרפיה החשובה לגילוי מוקדם של סרטן השד.

●       כ-8,000 גנים, הכוללים למעלה מ-250,000 ילדים, נחשפו לפעילויות וחוברות הסברה של האגודה למלחמה בסרטן בנושא ‘חכם בשמש®.

●       כ-9,500 פניות התקבלו במוקד ה’טלמידע’® הפועל 24 שעות ביממה, ומספק

           מענה ומידע לחולים, לבני משפחותיהם ולציבור הרחב בנושאי מניעה, אבחון מוקדם,

           דרכי הטיפול והשיקום ועוד.

●       כ-2,500 הרצאות שניתנו על ידי מדריכי הסברה של האגודה למלחמה בסרטן להעלאת המודעות לאורח חיים בריא, במוסדות החינוך, בארגונים ובחברות שונות.

●       מעל 4,000 נשים וגברים מרחבי הארץ השתתפו בפרויקט ‘להיראות טוב, להרגיש טוב יותר’® ע”ש ד”ר פרנסין רובינסון.

●       כ- 50 מיליון שקלים הוענקו למימון עשרות מחקרים של רופאים וחוקרים ישראלים במהלך העשור האחרון.

●       כ-2,500 משפחות בהן חולה סרטן, הנמצאות במצב כלכלי קשה, נעזרו בשירות סיוע חומרי ראשוני של האגודה למלחמה בסרטן.

●       כ-10,500 מטופלים נטלו חלק בפרויקט ‘צעדים לאיכות חיים’® ב-19 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ.

לדברי בר-חיים: “מבצע ‘הקש בדלת’ הוא מסורת ישראלית רבת שנים שאנו מקיימים בשיתוף מערכת החינוך. מעבר לכך שהמבצע מהווה מקור מימון חשוב לפעילויות הרבות והמגוונות של האגודה למלחמה בסרטן, מדובר במבצע, שבו עשרות אלפי תלמידים וחניכי תנועות נוער, לומדים על חשיבות הנתינה והעזרה לזולת. בכל שנה אני נרגש לראות את ההתגייסות המבורכת של הילדים שחוברים למתנדבים שלנו בכל רחבי הארץ, במטרה לגייס תרומות שהוכחו כמסייעות להצלת חיים”.

הפתרון לחולי סרטן מהפריפריה המטופלים באזור המרכז: מעון קלור של האגודה למלחמה בסרטן

המציאות של חולי סרטן המטופלים במכונים האונקולוגיים באזור המרכז ומתגוררים ביישובים רחוקים, אינה פשוטה. הנסיעות הארוכות בדרכים, הלוך ושוב, מהוות קושי נוסף עבור חולי הסרטן, המתמודדים עם קשיי המחלה, הכוללים בין היתר טיפולים מורכבים הגורמים לתשישות, עייפות ותופעות לוואי נוספות. על מנת להקל על החולים, הקימה האגודה למלחמה בסרטן את המעון ע”ש צ’ארלס קלור בגבעתיים, המשמש כבית עבורם בתקופת הטיפולים.

במעון קלור, שהוקם הודות לתרומתו הנדיבה של סר צ’ארלס קלור ז”ל, ומתוחזק בסיוע קרן קלור, שוהים במהלך השבוע חולי סרטן, רובם מערי הפריפריה או מכל מקום במרחק 30 ק”מ ויותר מהמעון, המטופלים במרכזים הרפואיים באזור המרכז. לרשות המטופלים עומד מערך הסעות המופעל על ידי מתנדבים אשר מסיעים אותם בכל בוקר לטיפולים במרכזים הרפואיים ובחזרה. המטופלים שוהים בחדרים מרווחים, וזוכים לשלוש ארוחות ביום, הכוללות מזון טרי ומגוון המבושל במקום ומותאם לצרכיהם. בנוסף, ניתן למצוא במתחם חדר תרבות, חדרי טלוויזיה, ספרייה ושתי עמדות מחשב המאפשרות לשוהים במקום לשמור על קשר עם הבית ולהתעדכן בנעשה בארץ ובעולם.

המטופלים במעון לוקחים חלק בפעילויות תמיכה ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן: קבוצות תמיכה לחולים ולבני משפחותיהם, מפגשים בנושא זכויות ושירותים לחולים ולמחלימים, פעילויות גוף-נפש, סדנאות טיפוח ואיפור במסגרת הפרויקט ‘להיראות טוב, להרגיש טוב יותר’® של האגודה, פעילויות סביב חגי ישראל, הרצאות מקצועיות ועוד.

הצוות המטפל כולל אחיות מוסמכות בעלות ניסיון בתחום הסיעוד האונקולוגי, העומדות בקשר מקצועי שוטף עם רופאי המכונים האונקולוגיים ורופאי המשפחה של המטופלים, והן מגובות בכוננות של רופאים מיומנים. הצוות מספק השגחה מקצועית וסיוע בהתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול הכימי ו/או הקרינתי ועם מחלות רקע מגוונות.

ניתן לפנות למעון באופן עצמאי או דרך אנשי הצוות (עובד/ת סוציאלי/ת, אח/ות, רופא/ה, וטכנאי/ת קרינה או מזכירות רפואיות) במכונים האונקולוגיים או במחלקות האשפוז.

השהייה במעון אינה כרוכה בתשלום אך כפופה לאישור קופות החולים וזמינות חדרים במעון.

טלפון: 03-5721623/4

פקס: 03-7313812

דוא”ל: maon-clore@cancer.org.il

למידע נוסף לחצו כאן.